צובאסה כרוניקל – קורו-פיי וסאיצ’ירו – חלק ראשון

יוקו ביקשה ממוקונה לכתוב פיק שמערב גם את הדמות של סאיצ'ירו המרושע. מוקונה לא כל כך טוב בסאדו-מאזו, כי אצלו כולם תמיד מאושרים. אבל הוא עשה כמיטב יכולתו. בסוף יצאו לו שלושה חלקים. זה הראשון והוא הדבר האחרון שמוקונה כתב בצורת תסריט.

**********

פרק ראשון

אחרי עלילת המנגה. ביפן-הלא-מודרנית.
רואים את פיי נפרד מכל מני קוסמים של הקיסרית שהוא עובד איתם.
נכנס הביתה.
שם לב שיש שם מישהו.

פיי: קורו טא…. לא. זה לא אתה. מי נמצא כאן? תראה את עצמך!
סאיצ’ירו: שלום לך, יקירי.
פיי: הו, זה אתה! מזמן לא נפגשנו. מה אתה עושה בעולמנו?
סאיצ’ירו: הגיעו אלי כל מני שמועות. מסתבר שדווקא בעולם לא מפותח שכזה פתאום מאפשרים נישואין חד מיניים.
לא היה צריך להיות גאון גדול כדי להבין במי מדובר. זה חייב להיות מישהו שנסע לעולמות אחרים וראה דברים אחרים. מישהו שנמצא בעמדה של השפעה בעולם הזה. מישהו שפגש מישהו אחר ששווה לטרוח כל כך בשבילו…
פיי: הו, אז באת להגיד לנו מזל טוב על החתונה שלנו? חבל שהחמצת את הטקס. אתה יודע, הוא לא היה מפואר מדי, אבל מאוד אלגנטי ונחמד… רוצה שאני אספר לך מה לבשתי?
סאיצ’ירו: אתה נראה מאוד מאושר. זה די חדש.
פיי: הו, תודה רבה. אתה יודע… יש בזה משהו מעניין… שאתה עוקב דווקא אחרי חדשות מהסוג הזה… יכול להיות שאתה שוקל להינשא בעצמך? (צוחק) סליחה, אני מנסה לדמיין אותך אוהב מישהו ולא מצליח…. אבל יש לך נטיה לאובססיות. כמו שאתה אובססיבי כלפי שני התאומים האלה.
יכול להיות שמדובר באחד מהם?
סאיצ’ירו: ואם כן?
פיי: אם כך, אז עלי להזהיר אותך. בתור ערפד לשעבר, דברים אנושיים לא עניינו אותי כל כך בזמנו. לא רציתי לאכול או לשתות, הייתי צריך לישון מעט מאוד, ואיבדתי הרבה מהרגשות האנושיים. קורו סאמה עדיין היה ממש חשוב לי, אבל בצורה אחרת. קשה להסביר את זה.
אני לא חושב שערפדים מסוגלים להתאהב ולהינשא כמו שבני האדם עושים… לא כדאי לך לבנות עליו.
אבל, אתה יודע, הרגשות של הכעס היו הרבה יותר חזקים מרגשות אנושיים. אם הערפד הזה עצבני עליך יהיה קשה מאוד לשנות את דעתו. למרות שזה לא לגמרי בלתי אפשרי.
סאיצ’ירו: והבחור שלך הצליח לגרום לך להפסיק לכעוס עליו?
פיי: קצת קשה להמשיך לכעוס על מישהו שמוכן להקריב את הזרוע שלו בשביל להציל את חייך…
סאיצ’ירו: הנינג’ה המסכן הזה… בטח לא ידע מה נפל עליו… פתאום עוקרים אותו מהעולם שלו והוא עובר בכל מני עולמות, אחד יותר מוזר מהשני, עם כל מני יצורים, הוא מת לחזור הביתה. ובנוסף תוקעים אותו עם אחד כמוך… אחד עם חיוך כזה שמעצבן אותו עד אימה ומסחרר לו את הראש באותו הזמן… אתה נראה כזה עדין שהוא יכול לשבור אותך לשניים ביד אחת, אבל מהר מאוד הוא קולט שאתה יודע להילחם לא רע בכלל…
והוא יכול לראות עליך בדיוק מה אתה רוצה. ואתה יודע בדיוק מה אתה עושה. ולא ויתרת עד שהשגת בדיוק את מה שרצית. והוא היה כל כך חזק, אבל מולך הוא היה לגמרי חסר אונים…
ובנוסף אתה… מת מפחד, בלי עולם משלך, בלי שורשים, בלי אף חבר אחד. מפחד להתחבר יותר מדי לשני הילדים וליצור החמוד כדי לא לסבך אותם בצרות. אתה בטח מת לתפוס בידיים איזה משהו מוצק, ואז תוקעים אותך עם אחד כמוהו… גבוה ממך בראש, רחב ממך פי שניים… אתה חושב לעצמך איזה שומר ראש מוצלח הוא יכול להיות. שזה הטיפוס שאתה צריך שיגן עליך. אבל לרוע מזלך זאת בדיוק היתה הדרך בה אסור היה לך לחשוב עליו… וזה לא עזר לך… כמה שלא ניסית ואמרת לעצמך שאין לך ברירה לא הצלחת להוציא לך אותו מהראש, וברגע שהוא סוף סוף נתן לך סימן אתה נכנעת לו בלי קרב, נכון?
פיי: זה ממש מחמיא לי כמה שאנחנו מעניינים אותך!
סאיצ’ירו: שמתי עין על שניכם מההתחלה. רק ממבט אחד היה ברור שיש בינכם קשר חזק מאוד.
הזכרתם לי את שני הערפדים הבלתי נפרדים האלה.
אני לעולם לא אשכח את המבט בעיניים שלו כשאמרתי לו שהרגתי אותך. הוא הרגיש כזה כשלון, שהוא לא היה מסוגל להגן על האדם החשוב לו ביותר ו…
וואו, והמבט שלך עכשיו! לא ידעת שזה התחיל כבר אז, הא? מעניין מאוד…
ובטח היום אתה הרבה יותר חשוב לו…
פיי: כמה שאתה מעצבן! אפילו יותר מעצבן ממני!
סאיצ’ירו: מעניין איזה מבט יהיה בעיניים שלו אם למרות כל ההקרבות שהוא עשה בשבילך הוא לא יצליח להגן עליך כשתצטרך אותו… כשהוא יבין שאת שארית חייו הוא יבלה בלעדיך… ואיזה מבט יהיה בעיניים הכחולות שלך כשבדיוק ברגע שהיית סוף סוף מאושר מישהו בא והרס לך את כל זה…
יותר ממה שתצטער על עצמך, אתה תצטער על מי שעומד להישאר לבד, נכון?
פיי: אני מתחיל לחשוב שלא הגעת בשביל לאחל לנו מזל טוב… אני צריך לדאוג? יכול להיות שבאת בשביל להרוג אותי עוד הפעם?
אז פעם אחת לא הספיקה לך, הא? אתה יודע, זה לא יהיה קל כמו הפעם הקודמת, עכשיו כשאני משתמש בקסם שלי.
סאיצ’ירו: זה רק יעשה את הקרב הרבה יותר מעניין…
(עומדים אחד מול השני ומשתמשים בקסם שלהם)

**********

פרק שני
סאיצ'ירו מקנא בקורו. הוא רוצה את פיי לעצמו, שהוא יוכל להתעלל בו…

סאיצ’ירו: אתה די חזק.
פיי: הו, תודה רבה!
סאיצ’ירו: אבל האם אתה יותר חזק ממני?
פיי: אני חייב להיות, כי אין סיכוי שאני אשאיר לבד את קורו סאמה!
סאיצ’ירו: אני לא מתכוון לתת לך הרבה ברירות…
אז תגיד תודה שהספקת קצת להנות מהחיים בזמן האחרון לפני שאתה הולך למות.
פיי: למה אתה רוצה להרוג אותי או לחנוק אותי בכל פעם שאנחנו נפגשים? ככל שזכור לי, אף פעם לא עשיתי לך כלום! יש לך משהו נגדי?
סאיצ’ירו: להיפך. אתה פשוט נראה כל כך חמוד כשהורגים אותך.
פיי: הוא יעשה הכל בשביל לנקום בך, אתה יודע. במקום צייד, אתה תהפוך לטרף. והוא יצליח, אני בטוח בכך.
סאיצ’ירו: נשמע מעניין… אבל אתה יודע שלנקום בי לא יחזיר לו אותך. לא משנה מה הוא יעשה לי, זה לא יהיה יותר גרוע ממה שאני עומד לעשות לו…
תגיד, היית רוצה שהוא ינשא מחדש אחרי שהוא יאבד אותך? או שאתה מעדיף שהוא ישמור לך אמונים עד יומו האחרון? שהוא יישב לייד הקבר שלך כל יום וידבר אליך כאילו אתה נמצא שם?
פיי: אני רואה שהנושא מאוד מעניין אותך. אנשים שאיכפת להם ממישהו אחר ולא רק מעצמם.
כי אתה לא מסוגל להרגיש ככה?
סאיצ’ירו: זה מפתיע אותי שמישהו כמוך כן מסוגל…
פיי: בגלל זה אתה רוצה לעשות ניסויים? רוצה לראות איך אנשים יתמודדו עם כל מני אסונות שאתה תזרוק עליהם? אבל… זה באמת שווה את זה?
אתה יכול להרוג אחד מאיתנו, ולהרוס לשני את החיים. אבל לעולם לא תצליח להרוג את הרגשות שלנו! ולעולם לא תצליח להבין אותם!

סאיצ’ירו: (מפסיק להשתמש בקסם שלו) רגע אחד! זה מאוד מעניין מה שאתה אומר… לא להרוג אף אחד מכם, אבל להרוג את הרגשות שלכם… ניסוי מעניין… אולי עדיף להרשות לך לחיות.
פיי: הו! אני שמח לשמוע! (מפסיק להשתמש בקסם שלו)
סאיצ’ירו: עכשיו בוא נחשוב… מה יכול לגרום לכם להפסיק לאהוב אחד את השני? אחרי שטרחתם לשנות את החוקים של הממלכה הזאת רק בשביל שתוכלו להינשא…
פיי: שיט, נתתי לו רעיונות, לפסיכי הזה, ועכשיו הוא עומד וחושב שם…
סאיצ’ירו: הממ… אני חושב ששניכם כבר איבדתם מספיק איברים, ככה שגם אם תאבד יד או רגל הוא לא יזוז ממך… למרות שאולי… אם הוא יצטרך לטפל בך כל הזמן, זה לא יימאס לו? לא. נראה לי שלא. זה רק יעזור לו לחשוב שצריך להגן עליך יותר…
אני לא חושב שאני אבחר בדרך הזאת…
פיי: הו, יום המזל שלי!
סאיצ’ירו: הממ… מה אפשר לעשות לכם?
פיי: זהו! יש גבול לסבלנות שלי. כמה שזה מרתק לראות איך הגלגלים במוח הסאדיסטי הפסיכופטי שלך מסתובבים, החלטתי כרגע שאני לא רוצה אנשים כמוך בסביבה שלי. ואני גם לא מעוניין לשמוע על הרעיונות החולניים שלך!
אז תחליט אם אתה רוצה להילחם בי או להתסלק מכאן!
סאיצ’ירו: מה אתה ממהר כל כך? רק הגעתי! ותהיה בטוח שעוד לא גמרתי איתך…
פיי: בפעם הראשונה שראית אותי לקח לך שניה להרוג אותי!
סאיצ’ירו: וואו! יש לך מבט ממש חמוד כשאתה כועס! ואתה עומד לכעוס עוד הרבה יותר…. הפעם אני מתכוון לקחת את הזמן שלי איתך…
טוב, אם מדברים על משבר בחיי הנישואין, הדבר הכי קלאסי הוא בגידה, נכון?
וואו, איך שאתה מחוויר! מה אתה נבהל?
בגידה זה דווקא רעיון נחמד. לא עדיף לך להנות במקום לסבול כאבים או למות?
פיי: אני באמת מתחיל להתעצבן… זאת הרגשה חדשה בשבילי…
סאיצ’ירו: אבל מצד שני… אני בטוח שהנינג’ה שלך הוא לא חסר הגיון. אם זה לא יהיה מבחירה זאת לא תהיה באמת בגידה… זה רק יתן לו עוד סיבה לרדוף אחרי בשביל לנקום בי… ואני לא חושב שהוא כזה עדין נפש שיהיה לו קשה להתקרב אליך אחרי דבר כזה…
פיי: אני לא יודע אם אי פעם שנאתי מישהו, אבל אני חושב שאני בדרך לשם… (מתחיל להשתמש באיזה קסם התקפי)
סאיצ’ירו: הו, כשאתה באמת עצבני, הקסם שלך עלול להתגלות כבעייתי… בוא נראה אם זה יעבוד…
(זורק עליו איזה משהו שמקיף לו את פרק היד וגורם לו לאבד את כל הקסם שלו)
יש! לא ידעתי אם זה יעבוד על הכוחות שלך. זה קסם מרושע למדי שמצאתי בעולם אחר. הוא אמור לרתק קוסמים בעייתים.
אתה לא יכול להשתמש בקסם שלך עכשיו, נכון?
פיי: לעזאזל. אני באמת לא יכול. טוב, אני מניח שאתה המנצח בקרב הזה. אני נכנע.
אז… אני אשב לי כאן, ואחכה שתחליט אם אתה רוצה להרוג אותי, או להטיל בי מומים, או לחלל את כבודי, או לרתש את הפרצוף שלי כדי לברר אם קורו רין מעוניין בי רק בגלל המראה שלי או שזאת אהבת אמת.
אבל תזדרז עם זה. קיוויתי לסיים היום עם הכביסה עד שקורו רון יחזור.
סאיצ’ירו: אתה מוציא את כל הכיף מהעניין כשאתה מוותר כל כך מהר!
למרות ש… הרעיון של לרתש את הפרצוף היפה שלך… שהוא לא יוכל להשוויץ בך יותר…. נהה… הוא לא כזה שיטחי…
מה אם אני אחטוף אותך, ואתן לו להתפתל מדאגה שאתה נמצא שם איפשהו, מי יודע באיזה עולם, ומי יודע מה אני עושה לך?
פיי: זה רק ייתן לו משימה לרדוף אחריך ולהציל אותי. אבל אם זה מה שאתה רוצה… אז… תתן לי להשאיר לו פתק?
סאיצ’ירו: אתה לא נותן לי לראות פחד בעיניים שלך. בחור די אמיץ. אולי כמעט כמו ה… בעל שלך.
מה אתה מסמיק מהמילה הזאת? בחרתם להכריז מול כל העולמות שאתם עושים את זה. יכולתם לשמור את המידע הזה פרטי, לא? אבל משום מה היה לכם חשוב שכולם ידעו…
פיי: לא היתה לנו הרבה ברירה, הם התחילו לחפש מועמדות לחתן איתנו, אז היינו חייבים לעשות משהו… אבל זה מה שאתה חושב על נישואין? שזה לא יותר מהכרזה כלפי העולם שאתם עושים את זה?
סאיצ’ירו: לא, אני מודע לקשר הנאמנות החזק בינכם, זאת בדיוק הסיבה שאני אשמח מאוד לשבור אותו…
פיי: אין לך מושג איך לעשות את זה, אז למה שלא תלך?!
סאיצ’ירו: כל הכיף זה לנסות לברר! בוא נחשוב… אם תאבדו יד או רגל זה לא יעזור, אבל מה אם אני אחתוך לך משהו אחר?
פיי: אתה חולה בראש!!!
סאיצ’ירו: הו, עכשיו אתה מתחיל לפחד…
פיי: הוא בחר להישאר איתי אפילו כשהייתי ערפד ולא יכולתי לעשות איתו כלום, מה גורם לך לחשוב שהפעם זה יהיה שונה?
סאיצ’ירו: אני בטוח שהוא עדיין מאוד יצטער על האבדן הזה…
אז זה באמת נכון שלא יכול לעמוד להם?
פיי: אתה כל כך מעצבן!! אתה רודף אחרי ערפדים! יותר אני לא נותן לך שום מידע עליהם!
סאיצ’ירו: הממ… אבל זה לא ישבור את הקשר בינכם… חייבת להיות דרך לגרום לו לא להיות מסוגל להתקרב אליך או לראות את הפרצוף שלך יותר…
פיי: יש לך רעיונות?
סאיצ’ירו: בטוח יש דרך לגרום לך לבגוד בו… בלי שיהיה לך תירוץ שזה לא היה מבחירה…
פיי: מה הבעיות שלך בחיים?!
סאיצ’ירו: אתה לא מבין את הכיף בלצוד יצור כמוך? עכשיו כשאין לך קסם, כשאני יכול לעשות לך מה שאני רוצה?
פיי: בדיוק המזל שלי. להיתקע בלי קסם עם מישהו שאוהב להתעלל בחלשים…
אתה לא בריא נפשית! אתה צריך עזרה, ברצינות!
סאיצ’ירו: לא. אתה זה שצריך עזרה. אבל וידאתי שהבעל שלך נמצא רחוק כרגע, שלא יפריע לנו…
פיי: אני מרחם עליך!
סאיצ’ירו: בקרוב מאוד תתחיל לרחם על עצמך…
הממ… מה אם אני אאלץ אותך לספר לי משהו שלא סיפרת אפילו לו?
אולי.. מה שבאמת קרה שם בעולם שלך?
פיי: סיפרתי לו הכל.
סאיצ’ירו: אבל מה אם תספר את זה לעוד מישהו? מה אם תצטרך לבחור בין לאבד איברים חיוניים לבין לענות על השאלות שלי?
פיי: אתה חושב שזאת בגידה לגלות לך סודות אן דברים אישיים מאוד תחת איומים של כריתת איברים?
סאיצ’ירו: מה באמת קרה שם בעולם שלך? היה שם מישהו. מישהו שמזכיר לך אותי. אני רואה עליך. אני יכול לקרוא אותך כמו ספר. מי זה היה? ספר לי עליו.
אם לא תענה לי על השאלה הזאת אני אוציא לך שוב את אחת העיניים. אתה לא רוצה שזה יקרה, נכון?
פיי: אז אני מניח שאין לי ברירה… נו טוב. הייתי קוסם בחצר המלכות. היה שם איזה מלך עם פיצול אישיות – אתה היית מת עליו. חלק מהזמן הוא היה מלך אדיב ונחמד לנתיניו, אבל כשהאישיות השניה שלו היתה יוצאת הוא היה עלול לעשות כל מני דברים מרושעים, מלהתעלל בנתין אחד ועד ללטבוח באוכלוסיה שלו.
סאיצ’ירו: נשמע כמו מישהו שיכול לתת לי רעיונות. ספר לי מה הוא עשה, ואני מצפה שזה יהיה מעניין.
פיי: בניגוד לקסם שלי שרק מסוגל להזיק, הוא היה מסוגל גם לרפא. אז לא משנה מה הוא היה עושה לך, כל עוד זה לא היה חמור מדי הוא היה מסוגל לרפא אותך בחזרה.
סאיצ’ירו: איזה סיפור נפלא! אני מתאר לעצמי אותך מתפתל מכאבים…
פיי: שמח שאתה נהנה!
סאיצ'ירו: תגיד, זה היה עוזר לך לסבול את הכאב? העובדה שידעת שירפאו אותך בחזרה?
פיי: כן. לא ידעתי עד כמה חלק גדול מהכאב שמרגישים הוא הפחד מהנזק שנגרם לך. ברגע שאתה יודע בוודאות שתהיה בסדר זה מאוד עוזר.
סאיצ’ירו: אם כך הוא נשמע לי הרבה פחות גרוע ממני…אבל זה בכל זאת לא היה הכי כיף בעולם, אני מניח…
פיי: בלשון המעטה. אתה יודע… כשמישהו מאוד רוצה להכאיב לך… מתחיל להיות לך מנגנון כזה של שכנוע עצמי, אתה חושב לעצמך, בטח עכשיו זה מספיק לו. בטח הוא כבר סיפק את התאווה הסאדיסטית שלו להיום, כי אתה יודע שאם זה לא יהיה המקרה אתה תשתגע מהמחשבה על הכאב שעדיין מחכה לך. אבל עמוק בפנים אתה יודע שזה לא נכון, ושמחכה לך עוד מזה…
אתה ממש נהנה לשמוע דברים כאלה! אנשים אחרים היו מצטמררים!!!
סאיצ’ירו: מה לעשות, זה תחום העניין שלי. לכל אחד יש תחביב…
תגיד, סיפרת לבעלך רק על העינויים או שגם נכנסת לעניין של הניצול המיני שהלך שם?
פיי: סיפרתי לו הכל. מה, אתה חושב שהסתרתי איזה מידע שעלול לשנות את הדעה שלו עלי או משהו כזה? מה נראה לך?!
סאיצ’ירו: רק קיוויתי. אין לדעת איך אנשים מגיבים לדברים כאלה…
איך הוא ירגיש עם זה שעוד מישהו יודע?
פיי: אתה חושב שזה יחשב בתור בגידה באמון שלו? אולי דווקא להיפך?
אולי אני אשמח לספר למישהו שבאמת מתעניין? האמת שזה דווקא משחרר להגיד את זה במילים.
אם רק לא היה את האיום הזה של כריתת איברים ברקע…
סאיצ’ירו: אני חשבתי שאני אצליח לגרום לך לבגוד באמון שהוא נותן בך, ואתה מדבר איתי כמו עם הפסיכולוג שלך?!
מה אני אעשה איתך.. אתה יריב קשוח…
גם כבר סבלת מספיק מידיו של פסיכופט אחד ואתה לא נבהל כל כך בקלות…
זה רק עושה את האתגר יותר גדול בשבילי..
וואו, אתה יודע, אם אני הייתי המלך הזה… והיה בחצר המלכות שלי מישהו כמוך… והיה לי כוח קסם שאני יכול לרפא אותו לא משנה מה אני אעשה לו…
פיי: אני מתאר לעצמי!
סאיצ’ירו: אני בטוח שאני מזכיר לך אותו.
פיי: ממש לא! לו לפחות היה גם צד נחמד!
סאיצ’ירו: תגיד, זה היה רק הוא, או שהוא כלל בעניין גם אחרים?
פיי: טוב, נו… הייתי מן סוג של פרס כשהגנרלים שלו עשו עבודה טובה.
סאיצ’ירו: די! זה טוב מדי בשביל להיות אמיתי!! אני מת על המלך הזה!
אני חושב שאני מבין… כל העניין הזה נמצא בעבר שלך. ואתה טיפוס חזק, אתה יכול להתגבר על היסטוריה כזאת, בטח עם עזרה של בחור קשוח כמוהו שנמצא לצידך…אבל מה אם זה לא יהיה בעבר? מה אם זה יהיה בהווה? מה אם כל פעם שהוא יתרחק ממך יותר מדי, אני אופיע ואשחזר בשבילך בדיוק את אותן החוויות?
וואו, אני חייב למצוא קסם מרפא כזה באחד העולמות…
בטח מתישהו תצליח למצוא דרך לשבור את הקמיע שלוקח לך את כוחות הקסם, אז כדאי לי לנצל את הזמן עד שזה יקרה…
פיי: צר לי לאכזב אותך. אתה לעולם לא תצליח לשכפל את החוויה הזאת.
סאיצ’ירו: ולמה זה?
פיי: כי אני אוכל להגיד לעצמי שזה לא מבחירה.
אתה מבין, עם הוד מלכותו… אני הסכמתי לכל מה שהוא עשה. חשבתי אפילו שאם הוא יוציא את זה עלי הוא לא יוציא את זה על האוכלוסיה. ואפילו שמחתי מהמחשבה שהוא נהנה. וגם לא הפסקתי לאהוב את האישיות הנחמדה שלו לרגע, לא משנה מה הוא עשה לי עם האישיות השניה. אתה בטח היית מת להשיג יחס כזה ממישהו. במיוחד מהערפד הזה…
אחרי שעזבתי את העולם שלי, כעסתי על עצמי שלא התנגדתי. כעסתי על עצמי שלא החזרתי לו.
סאיצ’ירו: איך אני מת על אנשים שמרגישים חרא עם עצמם!!
פיי: אז אתה מוזמן להופיע כאן מתי שאתה רוצה. ואם אתה חוסם את הקסם שלי, לא תהיה לי דרך להתנגד. אבל זה לעולם לא יגרום לי להרגיש שזאת אותה החוויה ובטח לא שזאת בגידה בקורו סאמה.
סאיצ’ירו: אני מתחיל להיות לא מרוצה ממך… ועדיין לא ראית איך אני כשאני לא מרוצה…
פיי: אני הרבה יותר לא מרוצה ממך!!!
סאיצ’ירו: אני חושב שלהכריח את הבחור הפעיל הזה להיות תקוע בבית לטפל בך כל הזמן יהיה עונש הולם על האכזבה שאתה גורם לי.
הממ… אולי לעוור אותך יכול להיות כיף במיוחד. שהוא לעולם לא יוכל להסתכל יותר בעיניים שלך… העיניים שגרמו לו לקחת אותך לעולם שלו ולהישאר איתך לנצח…
פיי: ו… אין משהו שאני יכול לעשות כדי לגרום לך לשנות את דעתך?
סאיצ’ירו: או, עכשיו אתה מדבר! מי יודע? אולי אם תבקש ממני מספיק יפה אני אשתכע.
פיי: שיט. זה אחד הדברים שעושים לו את זה…
לבקש ממך יפה? אה… בבקשה? בבקשה. אל תעשה לו את זה.
סאיצ’ירו: וואו! לא לעשות – לו – את זה, הא? אתה יותר דואג בגללו! זה כל כך חמוד! אז אם אני אוותר לך, מה תתן לי בתמורה?
פיי: מה אם… אני אגלה לך משהו שלא סיפרתי לו?
סאיצ’ירו: זה נשמע טוב. כולי אוזן.
פיי: ממש מפחיד אותי להפוך לנטל על קורו טאן. אני מודה בזה.
סאיצ’ירו: הו, אני כל כך שמח לשמוע.
פיי: אבל לצערי, לא תוכל לעוור אותי. כי אם תוציא לי את העיניים אני אמות. כנראה שנועדתי לאכזב אותך…
סאיצ’ירו: יש לי עוד דרכים להפוך אותך לחסר אונים וחסר תועלת, אל תדאג…
אז תגיד לי… כמה היית רוצה את הקסם שלך עכשיו?
פיי: וואו! מאוד!!
סאיצ’ירו: אני מתאר לעצמי. ואיך אתה מרגיש בלעדיו?
פיי: הרגשה מעצבנת מאוד של חוסר אונים. אני מת שהקמיע הזה יירד ממני.
איך אתה שמח לשמוע את זה, חולה נפש שכמוך…
סאיצ’ירו: הממ… אולי תרצה לפרט לי מה למשל תהיה מוכן לעשות בשבילי כרגע כדי שלא אממש את איומי?
פיי: אממ… בסדר גמור… אולי אני… אני אוכל… אוף! אני גרוע בזה!!!
סאיצ’ירו: תשתדל, תשתדל, זה הרגע הכי חשוב בחיים שלך. כל העתיד שלך תלוי בכמה שתצליח להיות יצירתי ברגע זה.
פיי: הממ…
סאיצ’ירו: נו? הכבוד העצמי שלך באמת שווה חייים שלמים של להיות נטל על האדם החשוב לך ביותר? קדימה, תאלתר משהו שיצליח לשעשע אותי!
פיי: אתה מאוד מאוד צודק. אבל…
סאיצ’ירו: אז המלך שלך לא ביקש ממך לדבר, הא? נו, טוב. אני מוכן ללכת לקראתך רק הפעם, כי אני כזה נחמד, ולתת לך דוגמא אחת בעצמי…
תגיד לי מה היית אומר להוד מלכותו אם הוא היה נמצא כאן מולך עכשיו.
פיי: הו! אוקיי! היי. הוד מלכותך. מזמן לא דיברנו. אה… אני מצטער שקורו רון הרג אותך. אבל, אתה יודע, זה מה שביקשת ממנו, אז קצת הבאת את זה על עצמך. ו… זה די מביך אבל… אני קצת התחתנתי איתו זמן קצר אחרי שזה קרה… אתה יודע, אני ככה והלך ומתחתן עם מישהו שהרג אותך… זה אולי נשמע לך קצת מוזר, אבל, איך להסביר…
סאיצ’ירו: תסביר. תסביר לו למה התחתנת דווקא איתו.
פיי: אז ככה, הוד מלכותך… הוא לא פסיכופט! זה הדבר שהכי מוצא חן בעיני! זה הטיפוס שלי, אם אתה מבין אותי! הוא לא רוצה להזיק לי! להיפך! הוא מוכן להזיק לעצמו רק בשביל לשמור על בטחוני! אתה מסוגל לתאר לעצמך איך זה?! וכשהוא יודע שאני אוהב אותו, הוא לא מנסה לחשוב איך לנצל את זה! והוא אפילו אוהב אותי בחזרה, תאר לעצמך! יש לך מושג כמה אני מאושר איתו? אתה יודע איזה כיף זה לא למות מפחד ממי שאתה אוהב, אלא דווקא ההיפך?! שהאויבים שלי הם אלה שצריכים למות מפחד ממנו?!
סאיצ’ירו: ועוד אמרת לי שאתה גרוע בזה…
עכשיו תורך. מה תהיה מוכן לעשות כדי לצאת חי ובלי פגע מהיום?
פיי: אממ… טוב, אם חיי תלויים בכך… אממ… אולי היית רוצה שאני אדבר אליך כאילו אתה קורו סאמה?
סאיצ’ירו: וואו! רעיון מצויין! רואה? כשאתה רוצה אתה יכול! קדימה, אני לא יכול לחכות, דבר.
פיי: אז… קורו רון, יש מישהו מרושע שמנסה לפגוע בי. ו… אני ממש לא רוצה שהוא יעשה את זה.
סאיצ’ירו: מה?! אני לא אתן לזה לקרות! תגיד לי מי זה ואני מחסל אותו מייד, בעלי היקר!
פיי: אני רוצה שתהרוג אותו באכזריות בשבילי, קורו רין!
סאיצ’ירו: כמובן! אני אגן עליך לנצח כמו שנשבעתי בחתונה שלנו! אף אחד לא יקח אותך ממני!
פיי: הו, תודה רבה לך!
סאיצ’ירו: אם אני אערוף לו את הראש ואגיש לך אותו על מגש, איך תודה לי?
פיי: עוד הפעם עם זה?! אז זה הקטע שלך?!
טוב, הממ… אני אגרום לך להרגיש כמו הנינג’ה הכי בר מזל ביפן!
סאיצ’ירו: אבל את זה אתה עושה כל יום בזה שאתה נמצא ליידי, נכון, אהוב ליבי?
פיי: הו, כמה נחמד מצידך! אממ… אז אני אקח ממך את כל תורניות הכביסה לחודש.
סאיצ’ירו: זה הכל? היי, אני עומד להרוג בשבילך יריב מאוד קשוח!
פיי: אז אולי אני אוכל להרוג מישהו בשבילך בתמורה? יש לך מועמד?
סאיצ’ירו: רגע! אתה תיקח לי את הכיף של להרוג מישהו?
פיי: צודק, רעיון טיפשי.
סאיצ’ירו: אחרי כל השנים יחד, אתה עדיין לא מכיר אותי, יקירי?
תגיד, אולי תתאר לי בדיוק איך אתה רוצה שאני אהרוג אותו?
וואו! (פתאום קופץ לאחורה)

קורו: (ניסה להוריד לו את הראש עם החרב אבל הוא התחמק ברגע האחרון) באמת חשבתי שהצלחתי להתגנב מאחוריך.
סאיצ’ירו: הבעל שלך עדיין צריך ללמוד דבר או שניים על התגנבויות. זה היה מאוד חשוד איך פתאום הוא התחיל לשתף איתי פעולה. ואיך הוא נראה נורא לחוץ ואחרי שניה פתאום נהיה רגוע. וכשהוא דיבר "אליך" היה די ברור שהוא באמת מדבר אליך.
קורו: באמת? לי הוא דווקא תמיד נראה שקרן ממש מוצלח…
סאיצ’ירו: אבל תמיד ידעת בדיוק מתי הוא משקר לך…
קורו: כן, יש בזה משהו…
פיי: אני אשתדל להשתפר, ביקורתיים שכמוכם!
סאיצ’ירו: למה חזרת הביתה?
קורו: היתה לי הרגשה רעה.
סאיצ’ירו: אני רואה שצריך להיזהר עם שניכם.
קורו: אתה בסדר? הוא פגע בך?
פיי: הוא זרק עלי קמע שמתשק לי את הקסם ואיים לכרות לי איברים.
קורו: אם כך, אני אשמח לחתוך אותו לשניים…
סאיצ’ירו: הייתי שמח לשחק גם איתך, אבל היום אתה נראה לי כועס במיוחד. אז נתראה פעם אחרת…
(נעלם, גם הקמע של פיי נעלם, הוא מנסה להתשמש בקסם שלו, אבל הוא כבר מספיק לעבור לעולם אחר)
פיי: לעזאזל!
(נופל על הריצפה)
אז אחרי שזה משתחרר ממך, זה גם לוקח לך את כל האנרגיה… כדי שלא תוכל לתקוף בחזרה, הא?
קורו: אתה בסדר?
פיי: כן, אני רק צריך לנוח.
קורו: (מחבק אותו פתאום) אני אגן עליך! לא משנה מה! תזכור את זה תמיד!
פיי: קורו טאן…

**********

פרק שלישי
קורו ופיי מתייעצים עם המומחה – אחיו של הפסיכופט

קורו: (בבית. מתקשר עם וואטנוקי) …ועכשיו אני מפחד לעזוב אותו לבד לרגע. ואין לו מושג בינתיים איך להתחיל להבין איך שוברים את הקסם של הקמע הזה.
וואטנוקי: אני חושב שבשביל מקרה כזה נצטרך להזמין את המומחה. אני אודיע לאח שלו שיגיע אליכם.
קורו: תודה. אני חושב שהטיפוס הזה עומד להפוך לבעיה רצינית…
פיי: רגע אחד, אני לא מתכוון לפחד להסתובב לבד וכל הזמן להסתובב עם אנשים כדי שאיזה אידיוט מעולם אחד לא יתנפל עלי.
קורו: אני מבין שזה זוועה לחיות ככה, אבל בינתיים תעשה לי טובה ותסבול את זה. אם אני אשאיר אותך כרגע לבד וכל הזמן אדאג אם הפסיכי הזה יופיע, יהיה לי שיער אפור בטרם עת…
פיי: הו, אני בטוח שזה יגרום לך להיראות מכובד!
האמת שגם אני תוהה אם יתחיל לגדול לי שיער לבן אחרי המפגש הזה… הוא ממש מפחיד הבחור הזה. אני מתחיל להבין למה אפילו ערפדים בורחים ממנו…
קורו: הוא נמשך לחולשות של אחרים. ברגע שהוא מגלה אצלך חולשה הוא מנסה לנצל אותה.
במקרה שלנו, אם השני ייפגע, זה יכאיב לנו יותר מפגיעה בעצמנו. זאת החולשה שהוא חושב שהוא מצא.
פיי: אנחנו צריכים להראות לו שזאת לא חולשה. להיפך. שזה הכוח הכי גדול שלנו.
קורו: וואו…
פיי: מה?
קורו: נראית כל כך רציני לרגע.
פיי: הו, מצטער, זה לא יקרה שוב……
קורו: טמבל. (מחבק אותו) אבל אתה צודק. זה הכוח הכי גדול שלנו. לא יהיה לו סיכוי אם נילחם בו יחד.

פומה: (מופיע שם מהאוויר) היי! מה שלום הזוג המקסים ביותר בכל העולמות והיקומים? הבנתי שאח שלי שוב גורם לכם לבעיות?
פיי: הו, ברוך הבא. שב בבקשה.
פומה: העיקר, אתה בסדר?
פיי: כן, בינתיים. הוא אפילו לא נגע בי. זה היה "סשן" רק של דיבורים הפעם. מה שגורם לי לחשוב שאת השאר הוא שומר לפעם הבאה…
קורו: אז מה הדרך למצוא את הפיסיכי הזה?
פומה: קשה לי להגיד. אבל קודם כל תצטרכו למצוא דרך לעבור בין העולמות.
קורו: שאלתי את הבחור על זה קודם, ומסתבר שבשביל היכולת לעבור בחופשיות בין העולמות נצטרך לוותר על הדבר הכי חשוב לנו. אנחנו נצטרך לשכוח את כל הזכרונות שלנו אחד מהשני. ברגע שנעבור עולם זה יהיה כזה "היי, מי אתה? למה לשנינו יש טבעות על היד?“
וזה בדיוק הדבר שאנחנו לא מוכנים לעשות בחיים.
פומה: בדרך כלל עם אח שלי… אם הוא מאיים לעשות משהו, הוא לא באמת מתכוון. אם הוא היה מתכוון הוא כבר היה עושה את זה. אז כנראה שהוא רק מנסה להפחיד אתכם. הוא רוצה שהפחד יפריע לכם לחיות את החיים שלכם, וככה הוא ירגיש שהוא בשליטה ואתם חסרי אונים מולו.
קורו: חתיכת חולה!!
פומה: כן, הוא מקרה קשה. גם אני לא חושב שבאמת יש לו דרך לדעת מתי פיי נמצא לבד. רוב הסיכויים שבשביל לתפוס אותו לבד הוא יצטרך ממש לבוא לעולם הזה, להסתתר, ולחכות להזדמנות.
כך שזה לא שבכל רגע שפיי לא יהיה תחת השגחה הטיפוס הזה יתנפל עליו.
קורו: טוב לדעת. ואני יודע שזה אח שלך, אבל הוא התעסק עם הבעל שלי ואני מתכוון למצוא אותו ולהרוג אותו לאט. אז אם יש לך רעיונות איך אני אשמח לשמוע. אם אתה לא רוצה שהוא ימות, אני אבין את זה, אבל אז אני ארצה שתלך.
פיי: רגע! אם אנחנו לא יכולים לבוא אליו, מה אם נפתה אותו להגיע אלינו?
זאת האפשרות היחידה בשביל להילחם בו, כי על הזכרונות שלנו אחד מהשני אנחנו לא מתכוונים לוותר.
אז אולי נגרום לו לחשוב שמצאנו משהו בעולם הזה, משהו שהוא מאוד מאוד ירצה?
אם נצליח לגרום לו לחשוב שהתאומים הערפדים נמצאים אצלנו, שהבאנו אותם לכאן איכשהו כדי שיעזרו לנו להילחם בו, אולי הוא יבוא לכאן בעצמו.
ואז אני רוצה שתחתוך לו את הביצים!!!!
קורו: (מחבק אותו) ידעתי שהתחתנתי עם האדם הנכון!
פומה: אני חושב שגם אני אשאר כאן בינתיים. אני אעזור לכם לתפוס אותו. אבל ברגע שזה יקרה אני אנסה לשכנע אתכם לחוס על חייו. כי אני מאמין כרגע שזאת הדרך היחידה שלי להציל את חייו של אח שלי.
ואחרי שזה יקרה אני אסביר לו שזאת הפעם האחרונה שאני עוזר לו!
אם הוא מתגרה באנשים כל כך חזקים, הוא יצטרך להתמודד עם התוצאות בעצמו.
פיי: יש לך איזשהו מושג מה היה הקמיע הזה?
פומה: ממש לא. זה כנראה משהו שהוא מצא לאחרונה. הסתובבתי בהרבה עולמות, אבל זה לא משהו שנשמע לי מוכר מאחד מהם.
קורו: אז… איך נוכל לגרום לו לחשוב שהתאומים האלה נמצאים כאן?
פומה: בינתיים אני הולך להסתובב קצת בשטח. אני מכיר אותו, אז אני חושב שאני אוכל לדעת באיזה מקומות הוא עלול להסתתר. זה צריך להיות מקום קרוב לכאן, כדי שהוא יוכל לראות מתי אתה נמצא לבד, אבל מקום שהוא מרגיש בו מספיק בטוח שלא ימצאו אותו. מי יודע, אולי תוכלו לארוב לו לפני שהוא יארוב לכם. זה בסדר אם אני אצא לסיור קטן?
קורו: בשמחה. ואם אתה צריך משהו תגיד לנו.

פומה: אז בוא נראה… איפה אתה עלול להתחבא…
סאיצ’ירו: אני כאן.
פומה: אתה!!! חתיכת… אני עומד להביא לך מכות! אתה כל כך מת! יש לך מושג עם איזה אנשים מסוכנים אתה מנסה להתעסק?!
סאיצ’ירו: ככל שהם יותר מסוכנים, זה יותר כיף.
פומה: זה לא מצחיק הפעם!
אני מציע לך או להסתלק מהעולם הזה, או לבוא איתי, ליפול על הברכיים לפניהם ולבקש את סליחתם. עוד לא באמת עשית משהו חוץ מדיבורים, אז אולי עדיין יש לך תקווה.
סאיצ’ירו: עכשיו זה לא פשוט כל כך…. אתה מבין… בהתחלה רק רציתי להתעלל קצת ביפיוף העדין והפגיע עד כאב הזה, כי הוא ממש מבקש את זה והכל, אתה חייב להודות.
פומה: כן, אני מבין אותך…
סאיצ’ירו: אבל אז פתאום באמצע התהליך… אתה יודע עוד לפני שאני מתחיל, כשאני עוד בחלק שאני מפחיד אותו עד אימה בזה שאני חושב בקול רם מה לעשות לו מול העיניים שלו…
פומה: מוכר, מוכר…
סאיצ’ירו: אז בזמן שאני מדבר, איכשהו בלי ששמתי לב הדיבורים שלי מתחילים לקבל כיוון אחר… ופתאום אני מתחיל לחשוב שלהתעלל זה לאו דווקא הדבר שאני רוצה לעשות איתו… ואז ביקשתי ממנו לדבר אלי כמו שהוא מדבר אל הבעל שלו. ואז גם אני עניתי לו בחזרה כאילו אני זה ההוא… ו…
אתה לא יודע מה זה היה! זה ממש פוצץ לי את המוח!!
פומה: אתה התעללת בכל מני יצורים מכל מני עולמות במגוון דרכים, ואתה לא מצליח לשרוד סשן רולפליינג עם איזה קוסם שחיף בלי להתלהב מזה יותר מדי?
זה לא שאתה ברמה של מתחיל במקצוע שלך…
סאיצ’ירו: זה אבוד! אני מאוהב, פומה!!!
פומה: הא?!
סאיצ’ירו: הוא דיבר אלי כאילו הוא שלי ורק שלי… ו… וואו! הקוסם הזה… אני לגמרי מבין את הנינג’ה שהביא אותו לעולם שלו לא משנה כמה מעצבן הוא היה. אני כל כך מבין איך אפשר לוותר על זרוע בשביל הבחור הזה!
ואפילו בעולם לא תרבותי ולא מתקדם מייד הרשו להם להתחתן אחרי שראו איך הם נראים ביחד!
פומה: אתה צוחק עלי?!
סאיצ’ירו: אני רציני! הוא באמת משהו מיוחד! הוא גורם לי לרצות… שלא יפגעו בו!!! אתה קולט?!
ברגע שדיברתי אליו ככה הבנתי! משהו השתבש כאן לגמרי! הנינג’ה לא אמור להיות הבעל שלו! אני אמור להיות הבעל שלו! אני זה שאמור להגן עליו לנצח! זה כאילו מישהו חזר בזמן ושינה את ההיסטוריה וקרה מה שלא היה אמור לקרות!
הנינג’ה רק רוצה לשנות אותו ו"לשפר" אותו כדי שיתאים לו. אני מוכן לקבל אתו בדיוק כמו שהוא, ולעודד את התכונות שלו שהוא חושב שהן רעות ולא מבין כמה הן נפלאות…
פומה: ואת זה אתה יודע מפחות מדקה של שיחה איתו?!
סאיצ’ירו: זאת היתה הדקה של החיים שלי!!!
ועכשיו אני אוהב אותו כל כך אבל הוא "תפוס“! מה אני אמור לעשות???
פומה: אתה עובד עלי, נכון?!
סאיצ’ירו: אני מצטער, זאת פעם ראשונה בחיים שלי, אז אני לא יודע איך להתמודד עם זה!
הייתי אמור בגיל 12 להיות מאוהב באחת המורות, בגיל 13 במלכת הכיתה שלא שמה עלי, בגיל 16 שתהיה לי חברה ראשונה שתשבור את ליבי כשהיא תזרוק אותי, בגיל 20 ו- לצאת עם מישהי אבל להשתכר במסיבה ולבגוד בה פעם אחת ואז היא תיפרד ממני, ואחר כך שתיהיה לי חברה חדשה לאיזה שלוש שנים…
אבל במקום זה, זה קרה לי דווקא עכשיו פעם ראשונה בחיים!!!
פומה: תקשיב לי, אידוט אחד. אתה לא רוצה אותו ספציפית. אתה פשוט רוצה קשר כמו שיש בינהם. פתאום ראית כמה זה יכול להיות נחמד לא להרוג בעינויים את האנשים שמוצאים חן בעיניך…
סאיצ’ירו: זה מה שחשבתי בהתחלה. אבל אני אומר לך שזה ספציפית הוא. אני לא מפסיק לחשוב עליו! לא הצלחתי לאכול או לישון מאז השיחה איתו! כל מה שיש לי בראש עכשיו זה העיניים שלו!
אני תוהה אם הנינג’ה הטיפש הזה מבין מה יש לו ביד…
פומה: יותר מצאת חן בעיני קודם. אתה מוכן לחזור להיות מפלצת סאדיסטית בבקשה?
סאיצ’ירו: לא! אני רוצה לקנות לו פרחים ולכתוב לו שירים!
פומה: תפסיק!! ככה אתה הרבה יותר מפחיד!!!!
סאיצ’ירו: גם אם הוא ישאר תפוס לנצח, אני מעדיף להישאר בעולם הזה כשלפחות אני אוכל להביט עליו מדי פעם ולהרגיש איך ליבי נצבט בכאב קשה מנשוא על כך שהוא לא שלי!!!
פומה: איבד את הראש לגמרי…
איך אנחנו הולכים לצאת מזה עכשיו?
היי! אם אתה אוהב אותו, אולי תבקש ממנו קודם כל סליחה על מה שעשית?!
סאיצ’ירו: לא! אני לא מסוגל להביט בו ישירות! אני אמות במקום!!
פומה: אהההההההה!!! אתה משגע אותי!!! למה לא יכול להיות לי אח נורמלי??
סאיצ’ירו: אם הוא לא יהיה שלי אני אמות! אתה חייב לעזור לי!!!
פומה: לעזור לך?! אתה הרסת לי עם בחור שמצא חן בעיני ורק נהנת מזה! ועוד אמרת שזה מגיע לי, זוכר?!
תגיד, אתה לא יכול להתעלל באיזה חתיך הורס בלי להתאהב בו כמו ילדה קטנה?!
סאיצ’ירו: הוא הרבה יותר מסתם עוד בחור מהמם! הוא האוצר הכי שווה שיש בכל העולמות! וכמה כחולות העיניים שלו!!! תגיד, אתה חושב שיש גם גירושין בעולם הזה?
חייבים לדרוש מהם להתגרש למען האיזון של כל העולמות!
פומה: בוא איתי, אנחנו מסתלקים כמה שיותר רחוק מהאנשים האלה והעולם הזה, ואז אנחנו הולכים לעשות שיחה ארוכה על איך שאתה עומד להתייחס לאנשים בעתיד!
סאיצ’ירו: מה… לעבור לעולם שבו הוא לא נמצא? אני לא יכול!!
פומה: אולי תנסה את מזלך עם גירסאות אחרות שלו מעולמות מקבילים?
סאיצ’ירו: חשבתי על זה. אבל… לא. זה חייב להיות הוא!!! מישהו שנראה כמוהו רק יהיה יותר גרוע בזה שהוא לא הוא… שהנינג’ה ייקח תחליף מקביל שלו וייתן לי את האמיתי!!! מה איכפת לו? הטיפש הזה אפילו לא ישים לב…
אולי נחליף לו אותו באמת??!?!??
האמת…… יש לי רעיון שיהפוך את כולם למרוצים! אני זז.
(נעלם שוב)
פומה: אוי לא. למה יש לי הרגשה שאף אחד לא עומד להיות מרוצה?

קורו: הוא… הוא מה?!?!!
פומה: כן, אני חושב שהוא החליף את מושא האובססיה מהערפדים האלה לפיי.
(צוחק) וואו, כמה שאתה מחוויר, קוסם.
פיי: לא לדבר מול אחים של אנשים על כמה שאתה רוצה להרוג אותם… תירגע פיי… לנשום…
פומה: זה בסדר, אני מבין אותך.
פיי: הייתי רוצה למצוא את הגירסאות של עצמי בעולמות האחרים כדי להזהיר אותם ממנו… רק המחשבה על שני הסטודנטים הנחמדים שפגשנו בעולם של יוקו… אם פתאום הפסיכופט הזה יופיע מולם בזמן שהם שוקדים על איזה עבודה סמינריונית….
פומה: טוב, בינתיים הוא נעלם לאנשהו, אבל תהיו בטוחים שהוא יחזור.

קורו בדרך הביתה, פתאום מוקף בשדה-כוח שלא נותן לו לזוז.
סאיצ’ירו: דאגת כל הזמן שהוא לא יישאר רגע לבד. או שאתה משאיר אותו עם מועצת הקוסמים או שהוא איתך… כל כך חמודים… איך שאתה בא לאסוף אותו מהעבודה ואתם חוזרים הביתה יד ביד…
אבל… לא חשבת על זה שאני יכול לתפוס גם אותך לבד…

**********

פרק רביעי
העניינים מסתיימים לעת עתה…

קורו: מה אתה רוצה עכשיו?!?!?!?!?
סאיצ’ירו: אני לא מניח שתהיה מוכן לוותר לי ולהבין שהוא נועד להיות איתי?
תמצא לך איזה אישה טיפשה וטובה בעבודות הבית שאתה לא סובל את הפרצוף שלה, תעשו מליון ילדים שתתייחס אליהם כמו חיילים שאתה מאמן, ותטביע את יגונך בסאקה כל פעם שתרגיש משיכה לגבר אחר. מה אתה אומר?
קורו: מצטער, היתה לך הזדמנות איתו לפני שהתחתנו, ובחרת להרוג אותו.
סאיצ’ירו: טוב, לא חשבתי שזה יהיה כל כך קל… אם כך…
זה יצטרך להיראות כמו תאונה. אני לא רוצה שהוא יחשוב שיש לי קשר לעניין.
אתה מבין, אני חייב להיפטר ממך כדי להשיג את מה שאני רוצה. אני מאוד מצטער, אבל אני צריך שתמות, ואחרי הרבה זמן, אני אופיע ואתנצל, ופתאום אתנהג מקסים, ואגיד שאני מוכן לעשות הכל בשביל לעזור לו בתקופה הקשה…
(אני מסוגל להיות נחמד לאנשים כשאני באמת רוצה…)
אם אני אפעל בדיוק כמו שצריך הוא יהיה שלי בסוף. גם אם זה ייקח שנים. ואז אני אתפוס את מקומך ואבלה את שארית חיי איתו!!
קורו: בחלומות שלך!!
סאיצ’ירו: זה לא עדיף? אתה אוהב להקריב את עצמך בשביל אחרים, לא? תחשוב על כל הטיפוסים שאני לא אתעלל בהם יותר לעולם… לא שווה את זה?
אני אשקיע את שארית חיי בלהפוך אותו למאושר! אתה רוצה שהוא יהיה מאושר, נכון?
למרות שזה לא יהיה קל להיות נחמד… אבל אני מוכן להשקיע בשבילו!!
ואז… וברגע שהוא יהיה לגמרי שלי, אני אוכל לגרום לו לעשות כל מה שאני ארצה. אני אעשה את זה בהדרגה, עד שיום אחד הוא יתעורר ויגלה שהוא שוב נמצא עם מישהו גרוע בדיוק כמו המלך ההוא…
זה יהיה כל כך מצחיק.
קורו: לא מצחיק כמו מה שישאר ממך אחרי שאני אחתוך אותך למליון חתיכות!
סאיצ’ירו: האמת, הייתי מת להילחם איתך בקרב הוגן. אבל לצערי אתה כרגע הבן אדם שהכי עומד בדרכי ואני חייב להיפטר ממך.
פיי: לא כל כך מהר! יש שני אנשים שעומדים בדרכך.
סאיצ’ירו: מה ניסגר איתכם? תמיד מופיעים לי כשאני לא רוצה אתכם בסביבה?!
קורו: מי שמדבר!!!
סאיצ’ירו: אתה לא צריך להפריע לי עכשיו. יהיו לנו עוד שנים ביחד אחר כך.
קורו: אתה לא חושב שזה קצת לא יעבוד אחרי שהוא שמע את התוכניות שלך?!
סאיצ’ירו: שיט, נכון. הלך על התוכנית! טוב, קודם נשתק את הקסם שלך כדי שלא תעשה לי צרות.
(רואה שלפיי יש כמה קמעות שהוא כנראה עבד עליהם עם מועצת הקוסמים)
פיי: יש! זה באמת עבד.
לא יכולתי לשבור את הקסם, אבל הקוסמים של הקיסרית חשבו שאולי קמע מגן יוכל לעזור.
טוב, עכשיו לפרק את הקסם ששמת סביב קורו.
סאיצ’ירו: זה לא קסם, זאת טכנולוגיה. עוד משהו מעולם פייפל. שימושי מאוד הפייפל הזה.
פיי: אם כך, אז רק יהיה לי הרבה יותר קל לפרק את זה.
סאיצ’ירו: שיט. הוא הצליח. הפייפל החסר תועלת הזה.
פיי: בוא נדבר ביזנס. מה אני צריך לעשות כדי שתרד ממני? (ומכל גירסה שלי בעולמות האחרים!!)
סאיצ’ירו: לעולם לא! אני אעשה הכל עד שתבין שאתה לא צריך להיות עם הנינג’ה הפרימיטיבי הזה וצריך להיות איתי! מה אתה מוצא בו בכלל?! שני קוסמים חזקים כמונו! בכמה אנשים נוכל להתעלל יחד…
פיי: אני לא רוצה להתעלל באף אחד!
קורו: דווקא יש מישהו מסויים שאני כן אשמח להתעלל בו…
אולי תרגיש אחרת אם פעם אחת תהיה בצד המקבל של זה?
סאיצ’ירו: בשמחה! אין דבר שישמח אותי יותר מדו קרב עד המוות איתך! והמנצח יקבל את פיי!
קורו: לא! בני אדם הם לא פרסים למנצחים בדו קרב!
פיי: בדיוק! תראה לו מה זה, קורו סאמה!
קורו: ואנחנו שניים, מאוחדים לנצח. אז אין סיבה שאף אחד מאיתנו יילחם לבד!!! (עומדים בפוזה כזאת של מוכנים לקרב ביחד)
סאיצ’ירו: טוב, זה היה כיף, אבל עלי להיפרד מכם בינתיים…
(פיי מפנה את שדה הכוח עליו)
איך אתה יודע מה לעשות עם זה?! זאת פעם ראשונה שראית שדה כוח!!
למה אתה חייב להחזיר מלחמה? אתה לא קולט שהתפקיד שלך הוא לשתוק ולסבול את מה שעושים לך?
מה שהכי מעצבן אותי בשניכם זו היומרנות שלכם!
אתה, במקום להבין את מקומך ולחפש את מי שיחליף את המלך שלך, מרגיש שמגיע לך מישהו שיוציא אותך מהחיים האלה. ואתה! אתה חושב שאתה יכול לשחק בגיישות עם הקוסם הזה בלי להבין עד כמה מסוכן הוא יכול להיות אם לא יחזיקו אותו ברצועה.
פיי: סתום!!! אז… מה נעשה איתו, קורו פונג?
קורו: בתור התחלה את כל מה שהוא איים לעשות לך…
פיי: בדרך כלל הייתי פשוט מאיים עליו שיסתלק ולעולם לא יחזור, אבל הפעם אני מרגיש שזאת תהיה סכנה לציבור בכל העולמות להשאיר אותו חי. למרות שלא הייתי רוצה שאח שלו יהיה עצוב…
סאיצ’רו: רגע אחד, חברים, בואו נהיה הגיוניים… בואו ננסה לדבר על זה… אין שום סיבה להיגרר לאלימות…
אהה… אני יכול להשיג בשבילכם דברים מעולמות אחרים…
קורו: לא מעוניינים!
סאיצ’ירו: תקשיב לי, קוסם! פאי וואנג ריד שינה את העתיד! הוא חזר לעבר, נתן לך את הנוצות ושלח אותך למשימה הזאת! זה לא מה שהיה אמור לקרות!
חזרתי עכשיו מהבחור הזה שמחליף את יוקו! שילמתי מחיר גבוה בשביל לקבל את הזכרונות של קו הזמן לפני שפאי וואנג ריד שינה אותו!
ראיתי בדיוק מה קרה שם! במקור אני מצאתי אותך בעולם שלך ואתה יצאת למסע איתי! אתה עזבת את המלך בשבילי ואני זנחתי את המצוד אחרי הערפדים בשבילך! הוא שינה את ההיסטוריה! אתה אמור להיות איתי!!
פיי: הו, תודה לך פאי וואנג שהצלת אותי מהגורל האפל הזה!
קורו: אני לא מאמין לאף מילה שלך. אני בטוח שבכל העולמות ובכל הגורלות אני ופיי היינו מוצאים אחד את השני.
פיי: הו, קורו סאמה!
גם אני לא מאמין לך! בחיים לא הייתי מסתלק עם מישהו כמוך! בפעם הראשונה שנפגשנו הרגת אותי!
סאיצ’ירו: המלך שלך… האישיות השניה שלו השתלטה עליו… הוא עמד להרוג אותך ואני הצלתי אותך… אתה אהבת אותי! לא התייחסתי אליך רע! התעללתי בך רק עד לרמה שאתה עדיין נהנה מזה ו…
פיי: תפסיק להמציא לי ביוגרפיות!
המלך אשורה בחיים לא היה הורג אותי. בדיוק ההיפך, הוא רצה שאני אהרוג אותו ולא הסכמתי.
סאיצ’ירו: באמת? מה, היה לך כל כך קשה להרוג אותו שהבעל שלך היה צריך לעשות את זה בשבילך?
לא! לא אמרתי כלום. שיט. אני כל כך רגיל לדבר ככה לאנשים…
קורו: הוא לא ישתנה לעולם! אין תקווה לאנשים כמוהו. הם הסיבה שהמציאו את הכיסא החשמלי.
סאיצ’רו: אתה בחיים לא תעשה את זה, נינג’ה! אתה לא תהרוג אותי אם זה לא יהיה בקרב הוגן!
קורו: הפעם אני מוכן לחרוג ממנהגי!
פומה: (מופיע שם) היי, חברים, שניה לפני שאתם הורגים אותו, תנו לי להגיד לו משהו! מצאתי את הערפדים! אני יודע בדיוק באיזה עולם הם נמצאים!
סאיצ’ירו: מה? באמת? מה שלומם? איזה עולם זה? איפה הם?? ראית אותם? ראית אותו??
אני חייב לראות אותו! אני חייב לספר לו שאני לא ארדוף אחריו יותר! חייבים להודיע להם שהם לא צריכים לברוח יותר!
פומה: הא?! בוא נרדוף אחריהם עכשיו, אתה ואני! שני אחים נגד שני תאומים!
סאיצ’ירו: לא! אני גמרתי איתם! מעכשיו אני רוצה רק את פיי!
פיי: הוא נשמע כמוך.
קורו: סתום.
פיי: תגיד לי, אתה לא מסוגל לקבל "לא" בתור תשובה? אני לא רוצה שום קשר איתך, וסובארו לא רוצה שום קשר איתך!
מצטער אם זה פוגע ברגשות שלך…
לא! אני לא מצטער. אתה רצית קודם להרוג אותי כדי לפגוע ברגשות של קורו צ’אנג הרבה יותר!
מי אתה חושב שאתה?! איימת עלי שאני אגלה לך את הדברים הכי סודיים שלי או שתכרות לי איברים ועכשיו אתה רוצה ממני סימפטיה בגלל מה שאתה מרגיש?!
אני לא רוצה אותך בחיים שלי! אני רוצה שתעוף לי מהעיניים ולא תחזור! ושאני אפילו לא אשמע עליך שהצקת למישהו מהאנשים שאני מכיר כולל שני הערפדים האלה, מובן?!
קורו: וואו, גם הוא יכול להיות מפחיד כשהוא רוצה…
סאיצ’ירו: אתה חושב שסובארו לא רוצה שום קשר איתי? אני אוכיח לך שאתה טועה בגדול!
קורו: בחיי שהוא מצליח להיתפס על משפט אחד, הבחור הזה…
סאיצ’ירו: מה שיש לך עם הנינג’ה הזה זה סתם חלום טוב שאתה תצטרך להתעורר ממנו. האישיות האמיתית שלך צריכה מישהו כמוני שידע איך לשלוט בך. הוא מפנק אותך יותר מדי, ושניכם רק תסבלו מזה. יום אחד אתה תימאס עליו והוא יזרוק אותך, ואז אתה תבוא אלי בעצמך.
קורו: היית מת!
פיי: שיחשוב מה שהוא רוצה.
סאיצ’ירו: הנינג’ה הזה שונא אנשים כמוך, אם לא הייתם תקועים הרבה זמן ביחד בלי קשר לאנשים אחרים, הוא לא היה שם לב שאתה שם. הוא בטח אמר לך כמה פעמים שהוא לא סובל אותך.
ואתה לא היית מוכן לעשות את המאמץ הכי קטן בשבילו. לא יכולת באמת לתת בו אמון לא משנה מה הוא עשה בשבילך. אני נותן לכם שנתיים-שלוש מקסימום. ואחר כך אני אחכה לך!
בוא נלך פומה! אני אראה לכם מה סובארו באמת רוצה!
פיי: לא מעניין אותנו!
פומה: שיהיה, רק תרד משני אלה…
קורו: שניתן לו ללכת בלי להרוג אותו? אני מפחד שואלי נתחרט על זה אחר כך…
פיי: אני חושב ששני הערפדים הם אלה שצריכים להרוג אותו. לא הייתי רוצה לקחת להם את הכיף.
ואם זה רק חלום, אני לא מתכוון להתעורר לעולם!

(שותים תה ביחד בביח)
קורו: תגיד… אה… אתה חושב על מה שהוא אמר?
פיי: כן. די הרבה האמת. ואתה יודע מה? הוא טועה.
שני האנשים המקבילים אלינו שפגשנו בעולם האחר לא היו תקועים ביחד, להיפך. הם נפגשו רק לזמן קצר והיו צריכים להפוך עולמות כדי להישאר יחד. ולמרות זאת בסוף גם הם התחתנו בדיוק כמונו.
אבל הוא צדק בדבר אחד.
הייתי צריך לתת בך אמון. אני מצטער שלקח לי כל כך הרבה זמן לקלוט, קורו רוש.
קורו: ואני מצטער… בוא נראה: שקראתי לך אידיוט כל הזמן, שהרבצתי לך כדי להוציא עצבים, שאיימתי לערוף לך את הראש, שאמרתי שאתה חלש וטיפש, שהכנסתי לך אגרוף בפרצוף כמה פעמים (בעצם על זה אני לא מצטער, תמיד החזרת לי), שאמרתי שיום אחד אני אהרוג אותך, שאמרתי שאתה אחד האנשים שאני הכי שונא בעולם, ו… שכחתי משהו?
פיי: הו, קורו פונג, מצחיק שכמוך! אתה לא צריך להצטער על שום דבר מזה.
בעצם…………… אני חושב שקיבלתי מהפסיכי הזה איזה קטע די כיפי!!
קורו: המ?
פיי: אתה דווקא כן צריך להתנצל! ואז להגיד לי מה אתה מוכן לעשות כדי שאני אסלח לך!
קורו: הו…. קטע מעניין, אולי זה היה דווקא טוב שהוא הגיע לכאן?

(שוט של הבית מבחוץ, שומעים אותם מדברים)
-אני אעשה לך מסאז’ כל ערב במשך חודש!
-הו, זה תשלום גבוה מדי! האיזון חייב להישמר!
-אז תעשה גם אתה משהו בתמורה!
-הממ.. .אני אקח חופש מהעבודה לשבוע ואכין לך כל ערב ארוחות שאתה לא יכול לדמיין…
-בלי משהו מתוק מדי?
-מה תהיה מוכן לעשות כדי שזה לא יכלול משהו מתוק מדי?
-אני אתן לך להיות האקטיבי לחודשיים!
-וואו! זה מחיר הרבה יותר מדי גבוה! מה אני אוכל לעשות כדי לשמור על האיזון?!
-הפכת את הנישואין שלנו לחנות של המכשפה…
-אז מה אתה מוכן לעשות בשביל להחזיר את המצב לקדמותו?
-אה… אולי אני…

סוף.

בחלק השני – הקרב בו הם מביסים את סאי'צירו סופית – אל תדאגו, לא בצורת תסריט!