Top of the food chain

זה לא נחמד, זה לא נחמד להיוולד למשפחה ממצב סוציואקונומי נמוך. ולמה זה? כי כשאני רוצה לצאת מהמעגל הזה ואני יוצאת עם בחורים ממעגלים אחרים, אני מרגישה כאילו כל פעם זורקים אותי למים ואני לא יודעת איך לחזור לחוף.
אמנם הגבולות הסוציואקונומיים בלתי נראים לעין, והרעיון של המדינה הזאת הוא שוויון לכולם, והינה רק קחי ותעלי למעלה – אני לגמרי יכולה לעלות למעלה אבל זה הרבה עבודה.

אני יושבת איתו בדייט, מסתכלת בעיניים הירוקות כחולות שלו והוא מתחיל לספר לי באיזה מקומות הוא והמשפחה שלו טיילו, ואז הוא שאול "ומה איתך?", אני? מה אני אגיד? שטיילתי במדינה וחצי גג לשבוע? ונכון, אני לא צריכה להתבייש מאיפה שאני מגיעה, מי אני ומה אני, אבל.. אותו הבחור לא יצא עם בחורות מהפריפריה, הוא לא, אני יכולה לחתום על זה. הוא מכיר סביבה מסוימת, הבנות שהוא יצא ויוצא איתן בדרך כלל מאותו האיזור של המגורים שלו, אם הן גרות באיזור הזה כנראה שההורים שלהן עבדו, למדו והרוויחו ככה וככה אם הם הגיעו לאן שהם הגיעו. עכשיו, ידוע שהילדים מקבלים דוגמה רצינית לחיים מההורים שלהם. הדיבור על אקדמיה מתחיל כבר מגיל קטן, יכולות תקשורתיות נרכשות גם כן מהגיל הזה, בנוסף כמובן לאופי מולד, אבל עדיין.

אבא שלי לא למד. הוא אפילו לא סיים 12 שנות לימוד, כי בזמנו הייתה לו עבודה שהוא הרוויח בה יפה אז הוא פשוט עזב את בית הספר. אימא שלי אמנם למדה לימודים אקדמאיים, אבל היכולות התקשורתיות שלה לא שוות הרבה, ומי ירצה לעבוד לצד מישהי ששונאת חצי מהעולם, כי היא לא יודעת להפריד בין חיים אישיים לעבודה?

אז אני יושבת שם בדייטים עם הבחור כחול העיניים. בדייט הראשון ההבדל עוד לא מובהק, אבל בשני ובשלישי, אחרי שמתחילים באמת להכיר אחד את השנייה, אני יושבת שם ומרגישה כמו קבוק לא אפוי. כמובן שיש לו גם חסרונות, ואני על בשרי למדתי לא לשפוט כל כך מהר רק מכמה דייטים, אין לדעת מה עובר עליו, ואולי אחד ההורים חולה במחלה סופנית? ואולי עמוק בפנים הוא מרגיש נורא בודד ולוקח תרופות נוגדות דיכאון? אבל עדיין, אני בחיים לא אוכל להסביר לו מה זה לגדול לא איפה שהוא גדל, ומה זה לדעת להסתדר עם סביבה שאני גדלתי בה, זה פשוט לא אותו הדבר. ועוד אחרי הילדות שלי לנסות לעלות למעלה ולנסות לצאת מהמעגל הזה… כי God, אני לא רוצה להיתקע במעגל הזה.

בקיצור,
לא הצליח כלום איתו. והכי מעניין זה שאני לא יכולה לקרוא לו "מניאק", עם החינוך שהוא קיבל אני אפילו לא הצלחתי לזהות קמצוץ של חוצפה או אי נחמדות, פשוט אדישות נחמדה וקרירה. ואני רק לוקחת את המקרה הזה ללמוד ממנו, יש לי עוד הרבה מה ללמוד.