חיים חדשים- המעבר (פרק 1)
אני לא רוצה לעבור דירה. ממש לא. יש לי כמה חברות טובות, חדר יפה וציונים נחמדים. אבל אנחנו עוברים בכל זאת. מתל אביב לאילת. אני לא רוצה לעבור לשם. אני לא מכירה שם אף אחד. אימא שלי אומרת שאני צופה על העולם ממשקפיים שחורים. אולי זה כי המשקפיים שלי באמת שחורים. אבל אני לא חושבת שזה קשור. בכל מקרה, אני עסוקה בלארוז את הארגז האחרון כדי להעמיס אותו על משאית ההובלות. אני עוברת על החפצים המעטים ששמרתי לסוף. מברשת ומשחת שיניים, מסרק, והתמונה שלי עם שלושת החברות הכי טובות שלי, תמר, איה וחן. שלושתנו מחובקות ומחייכות במסיבת יום הולדת 14 שלי. אני כל כך רוצה להישאר בתל אביב, אבל אף אחד לא שאל מה דעתי בנושא, למרות שבחודש האחרון הייתי עסוקה בלצעוק אותה ובלטרוק דלתות. אימא אומרת שזה בשביל העבודה שלה, ומצפה שאבין. אפילו גיא ומיכל מבינים, למרות שהם יותר קטנים ממני. "גל! המשאית רוצה לצאת!" אבא צועק לעברי. "רק שנייה" אני עונה, מכניסה את התמונה לקופסה ומדביקה עם טייפ חום וחזק. אני יוצאת החוצה, מכניסה את הקופסה למשאית ומצטרפת למשפחתי במכונית המשפחתית הלבנה. עכשיו רק צריך להעביר איכשהו ארבע שעות…
תגובות (2)
התחלה יפה לסיפור!
אני סקרנית!
היי, פרסמתי פרק שני. מוזמנים לקרוא!