זו אשמתך
יום אחד תביט בי
ותראה מה עשית
תבין למה גרמת
תסתכל בגופי הקר
נקבר בשקט באדמה
לקח לי חודשים
חודשים בהם כמעט אבדתי לתמיד
חודשים קשים ביותר
כל כך הרבה זמן
הייתי שקועה בדיכאון
ואז החלמתי
זה לקח זמן רב ומאמץ
אבל מצבי השתפר
אבל הדבר היחיד שיכולת לראות
הוא הגוף שלי
כמה לדעתך אני מזיקה לו
יצאתי מדבר נוראי
אבל ברגע שיצאתי
התחלת להכניס אותי בחזרה
דחפת אותי לתוך הדיכאון
לא הספיקה לך
העובדה שאני מאושרת
לא, אתה רצית בת יפה
רצית שגופי יהיה בריא
אבל אבא, מה עם מצבי הנפשי?
בזה כבר פחות התעניינת
לא הבנת שעם כל מילה,
כל הקנטה והערה שלך על הגוף שלי,
אני שוקעת למטה
למרות כל המאמצים שהשקעתי
כל הדברים שעשיתי כדי להישאר למעלה
התחלתי לשקוע בחזרה
בגללך
אז הפסקתי לאכול
מילותיך פגעו בביטחון שלי
הביטחון שלקח לי שנים לבנות
עד שיום אחד
פשוט הספקתי להיות מאושרת
וזו הייתה אשמתך,
לא אשמת אף אחד אחר
התחלתי לפגוע בעצמי
בגלל מישהו שאמור לרצות בטובתי!
לא עשית דבר מלבד להרוס
לגרום לי לרצות להיעלם
אז החלטתי לרצות אותך
פעם אחת ואחרונה
ועכשיו, איני נושמת עוד
ליבי כבר לא פועם
איני מתווכחת איתך יותר
האם עכשיו אתה מרוצה?
תגובות (0)