מציאות הזויה (אגדה מציאותית)
הסיפור הבא לא קרה באמת,
כל דמיון למציאות הוא מקרי בהחלט.
במדינה קטנטנה במזרח התיכון
השקועה עד צוואר בבעיות ביטחון,
שלט מזה שנים תריסר,
איש תאב כוח וחסר כל מוסר.
הוא ניחן ביכולת דיבור רהוטה
למרות שדבריו לא שווים אף פרוטה,
מנטרות קליטות, בעלות תוכן נבוב,
שחזרו על עצמן שוב ושוב.
רק שני מסרים היו בדבריו
שגרפו המונים לנהור אחריו,
האחד – שינאה יוקדת לכל מי שלא
והשני שיר הלל לעצמו, לו ורק לו.
יותר מכל הוא עמל ושקד,
לפורר את העם שפעם היה מלוכד,
הוא פילג ופיצל, שיסה איש באחיו,
הפך אוהב לשונא, חבר ליריב.
את דרכו בעורמה הוא ניתב לצמרת,
הוא סילק כל מי שחשב אחרת,
פוליטיקאים עתירי ניסיון ומעש
הוא העיף מעליו בפרץ של כעס.
הוא דחה כל בקורת בשאט נפש,
ברשויות החוק הטיל דופי ורפש.
אך דברי חנופה הוא מאד אהב,
בעיקר אם זכו לפירסום נירחב.
ויען כי כך, ברבות השנים,
התקבצה סביבו עדת חנפנים,
עסקני מפלגה, רדודים ונבובי מוח
שדוגלים רק בכסף, כבוד וכוח.
התחרו זה בזה, איש לא וויתר,
לשונו של מי ארוכה יותר.
מי מהם את רעהו משיג,
בלרצות את המנהיג.
מי מצליח יותר מהיתר,
לעזור לשליט לשמור על הכתר.
לרומם, לפאר, לשבח ולקלס,
וכך את דרכו לממשלה לפלס
אבל הסתבר שזה לא מספיק,
גם לתומך נלהב וותיק
לא היה סיכוי קלוש לתיק,
בלי שאשתו ברכתה תעניק.
ואשתו לא הייתה כלל קלה לריצוי,
על כל דבר היא תבעה פיצוי,
מתנות ותשורות שאפשר למשש
תכשיטים, משקאות, מעדנים לנשנש,
ואולי, לא הוכח, אפילו קצת קש ( Cash ).
ואשתו זו, למי שטרם יודע,
היא השלישית, אחרי שתי קודמותיה,
ושלא כמותן, היא צמודה לורידיו
בקושי נותנת לו, ולו כזית מרחב.
נראית תמיד לידו, לעיתים יד ביד,
לרגע אותו לא עוזבת לבד,
בין אם בארץ או ברחבי עולם,
מפקחת שהכל יתועד ויצולם.
פוקדת על כל עיתונאי וכתב
רק דברי שבח לכתוב עליו,
וגם עליה, שיהיה ברור,
להרעיף מחמאות, למען ידע הציבור,
שהיא כמובן היפה בנשים
ויש לה רקורד מאד מרשים.
היא דיילת היתה בעברה הרחוק,
את לימודי הפסיכולוגיה השלימה כחוק.
וכפסיכולוגית מדופלמת ורבת תושייה
היא תמצא מענה לכל קושייה.
מתנדבת, תומכת, מזמנה מקדישה,
לאנשים, כך היא אומרת, יש לה גישה,
לפתור בעייה, גם קלה גם חמורה.
והכל בחינם, ללא כל תמורה,
את זאת לפחות היא טוענת תמיד,
למרות שעל כך אין מי שיעיד.
מאידך, ישנן עדויות למכביר,
על יחסה הבוטה והמאד לא סביר
לעובדים עבורה בחדרי המעון
שרתים, עוזרים ופועלי ניקיון.
על אחת שהעזה להמרות את פיה
המטירה קללות באבי אביה
והרעימה בקול צווחה אדיר
שנשמע היטב ברחבי העיר,
כה רועם שעלול גם מתים להעיר,
ואומרים שזה לא היה אירוע נדיר.
תבעו אותה על השפלה
אך היא עומדת על שלה
וטוענת בלהט, " להד"ם
מעולם לא פגעתי באף אדם.
זה הכל קנוניה, דיס-אינפורמציה,
התקשורת נגדי, ממש קונספירציה ".
הלשונות הרעים מהלכים רכיל,
חרף עובדות אותן קצרה היריעה מהכיל,
כי את הכביסה המלוכלכת היא מכבסת בחוץ
לוקחת לחו"ל, שם כלול גם גיהוץ.
ובאשר למיכבסות, מנסיונה כמובן,
ללא ספק הטובה מכולן,
היא זו שבבית הלבן,
יוצא שם נקי, לא דוהה הגוון.
ידוע כי ניקיון אצלה הוא מניה
ושהיא אוהבת לשתות שמפניה,
שמפניה וורודה מזן משובח
אחרת היא לא תכניס למטבח.
ושלא תחשדו על לא עוול בכפה
שאת השמפניה רכשה בכספה.
כל בקבוק ובקבוק ניתן לה כתשר.
לבעלה, כמובן, לא היה לזה קשר.
אמנם הנותן הוא ידיד עתיר הון,
שימתין לשעת כושר לפרוע חשבון
כדי לגרוף לכיסו עוד קצת ממון,
אבל היא עושה פרצוף תמים,
מה פסול ביחסי חברות חמים ?
מתנות מקבלים, גם נותנים לפעמים,
ואם לא מקבלים מותר לדרוש.
ככה עובד אצלה הראש.
ואגב אם הזכרנו שוב את הבעל,
גם ידיו לא נקיות ממעל.
הוא נחשד במרמה והפרת אמונים
מן הסתם גם גרף לא מעט שלמונים,
מעיסקאות אמל"ח נטל בקשיש
אולי, כי את זה כנראה, לא ראה אף איש.
את קופת המדינה הוא סחט ורושש
הישגים של שנים העלה הוא באש.
בכל הזדמנות כספים מבקש
הוא נחוש, אף פעם אינו מתיאש,
רק הבו לי עוד, הוא דורש ודורש.
על אף היותו עשיר למדי
שאחרים ישלמו, זה בוודאי
משתלם יותר וגם חסכוני,
כך אוכל להרבות עוד יותר את הוני,
חשב לעצמו כל אימת שהכניס
את ידו עמוק אל תוך הכיס,
אך ראו זה פלא, כלום לא יצא
אף אגורה הוא בכיס לא מצא.
" הארנק לא עלי,
אין ברשותי אפילו כרטיס אשראי "
כך נהג להצהיר בקולו
שמישהו אחר כבר ישלם בשבילו.
ומכל ילדיו בן בוגר לו יש
פרזיט מגעיל, חצוף וטיפש,
כל אבא היה בכזה בן מתבייש
אך הוא כבר ייעד אותו כיורש.
…………..
…………..
וכך המצב ממשיך עד היום,
על עתיד טוב יותר אפשר רק לחלום.
ובזה סיפורינו מוצה עד תום
וכל שנותר הוא להפרד לשלום.
תגובות (2)
חחח ואוו איזה קטע טוב אתה כותב ממש יפה אהבתי את החרוזים שהוספתה זה היה ממש זורם ממש יכולתי לשמוע את המוזיקה הדרמתית שברקע עם כל אמירה על הפשעים של בני הזוג:)
תודות מקרב לב.
משתדל כמיטב יכולתי….