בואו נודה באמת

בואו נודה באמת.. ויש הרבה אמת להודות בה. קודם בואו נודה באמת שכולנו חרא של בני אדם. תתכחשו כמה שתרצו, תגידו לכל היותר שתמיד בכל סיטואציה הייתם הקורבן. אתם יכולים גם להגיד לכל הפחות שתמיד הייתם נמנעים. חוקי היקום, כותב סיפורי החיים, אלוהים, אם תרצו- אף אחד מהם לא יאמין לכם. כי כולנו נפגענו בסופו של יום. ותכלס, אין בן אדם שלא בכה בחייו. כן, כן גם הגברים שבינינו שחושבים שזה עושה אותם פחות גברים אם הם יבכו- גם הם בכו. או לכל הפחות הרביצו למשהו ממש חזק כי הם נפגעו. תאמינו או לא כולנו מרגישים. ההזיה שבה בנים חושבים שהם פחות גברים אם הם בוכים נשאיר לפעם אחרת, או לדיון אחר. הרעיון הוא שזה לא הגיוני שכולנו נפגענו לפחות פעם אחת ובו בזמן רבים האנשים שימשיכו ויטענו שהם לא פגעו או שהם לא חרא של בני אדם. מישהו צריך לפגוע כדי שמישהו אחר יפגע. יבואו אנשי ויגידו שזה שהם פגעו פעם אחת לא הופך אותם לחרא של בני אדם. למרות שאני חושבת שלא הגיוני שבן אדם יפגע רק פעם אחת לאורך חיו גם אם הוא ממש צעיר זה לא משנה. גם הפעם האחת הזאת משנה. כי אותו מישהו חושב שאתה חרא של בן אדם, או שאתה לפחות מסוגל להיות כזה. אז כן, בוא נתחיל באמת הקשה. אי שם ביקום הזה יש מישהו שחושב שאתם חרא של בני אדם. הוא שונא אתכם, מתאב אתכם, הוא מרגיש שהוא ממש צבוע לידכם. אני חושבת שכדאי להפנים את זה. כדאי להפנים את זה שאני ואתה ואת וכולנו- אנחנו חרא של בני אדם. נשמע ממש מבאס נכון? זהו שלא ממש. לא נשמע לי כזה נורא שגם האדם הזה שאולי לא עשה לי כלום תכלס לא יקרא לילדים שלו על שמי. כי אז זה יזכיר לו אותי ולא בא לו. סבבה עוד אחד פחות, במילא השם שלי כל כך נפוץ שאם תצעקו אותו בקניון (כשלא יהיה קורונה) כנראה שחצי ממנו יסתובב אליכם. אז כן, פגעתי, חלק ממי שפגעתי אני אפילו לא יודעת שפגעתי בו. סבבה אין לי שום בעיה, פעם היה לי, לא הייתי ישנה בלילה מחשש שאולי פגעתי. הייתי זאת שאומרים עליה שהיא לא צריכה לצום ביום כיפור כי היא כל כך טובת לב. נשבר לי, נראה לי הרבה יותר טוב לחשוב שאתה חרא של בן אדם כשאתה רוצה אתה יכול להיות האדם הכי מקסים בעולם, טוב לב, אוהב, שמח ועוד מילים טובות. מאשר אדם מדהים שכשהוא רוצה הוא יכול להיות חרא של בן אדם. זה לא קטע של להוכיח זה קטע של לשים את עצמך במרכז. אני עושה מה שטוב לי, והולכת לפי המצפון שלי. אני לא מתכוונת לפגוע אבל אני לוקחת בחשבון שלפעמים זה קורה. כי אני בן אדם, ובני אדם טועים. שלא תטעו, אם פגעתי בכם בטעות ואתם תעירו לי אני אקשיב ואתנצל אבל זה לא ידיר שינה מעיני. אני לא אחפש את הטעויות שלי בפינצטה. עדיין יהיו אנשים שלא יאהבו את הנוכחות שלי, את ההוואי שלי, את הדיבור שלי עוד כל מיני. זה לא מעניין אותי ואין לי גם סיבה לדעת את זה. גם היה מישהו שהיה מאוהב בי ולא ידעתי, לכולנו היה. היה מישהו שהעריץ אותי ממש ואין לי מושג מי זה. כן, לכל אחד ואחת מאתנו יש מישהו שאין לו מושג ממנו שחושב עליו תמיד דברים טובים כי יש לו זיכרונות טובים. בואו ניכנס לתוך הרוע הזה יותר. אם נצלול לשם עוד נגלה שלפעמים אנחנו משתמשים בסטיגמות, מקללים, עושים בדיחות גזעניות ועוד דברים ממש ממש לא מוסריים.. לא הפתעתי אתכם אני מודעת לזה היטב. פשוט נמאס לי להיות צבועה. אני מקווה שגם לכם כי אני הולכת להגיע לחלק שבו תגידו "זה ממש לא אני ובחיים לא הרגשתי או חשבתי ככה." אתם גם כנראה ממש תכעסו כשאני אגיד כבר עכשיו שאני לא כל כך מאמינה לכם. אם קשה לכם הכנות אתם יכולים להפסיק כבר עכשיו. אם לא אתם מוזמנים לצלול יחד איתי. הרעיון הוא שלכולנו תמיד היה חלק שבו הינו רעים (יחסית לעצמינו) למישהו, עשינו את זה במודע וכן זה אפילו נתן לנו דחיפה לאגו. אני אסביר את עצמי. רוע (כל אחד ומה שזה אומר אליו) זה גביע שמאוד מפתע לשתות ממנו. אנחנו כולנו רוצים כוח ועוצמה. רוצים להרגיש נאהבים ומקובלים. בני אדם, באופן כללי, עובדים בצורה די הזויה למען האמת. יש להדגיש ואף רצוי שרובינו עובדים ככה וקשה לשנות את הראש: ב"ככה" אני מתכוונת לרוצים את מי שלא רוצה אותנו וממש לא רוצים/ סולדים/ יורדת משיכה לכל מי שכן רוצה אותנו ומביע עניין. ועם כמה שהדבר הזה מאוד ידוע בזוגיות הוא עובד גם בחברות. בצורה כזו אם "תמחק" מישהו מהחיים שלך והמישהו הזה יודע שאתה חשוב לו – המישהו הזה ירדוף אחריך. עם כמה שתתעלם מההרגשה זה יעשה לך בבטן דיג דוג לאגו. ואתה תרגיש טוב עם עצמך. כולנו עשינו את זה מחקנו מישהו מהחיים שלנו או עשינו דברים אחרים כאלה שמדגדגים את האגו שלנו בצורה כזו שאומרת למשל "אתה רוצה ואני לא! אז עכשיו אתה רודף אחרי:)" או במילים אחרות מעידה עלינו כעוצמתיים, בעלי כוח ושליטה. כן אז כולנו שתינו מ"גביע הרוע", לפעמים אפילו במודע, לפעמים כי זה דגדג את האגו. וכן, כולנו אנשים חארות.
רק דבר אחד מאוד חשוב לי להגיד, זה לא כל כך נורא לשתות מהגביע במידה, אפילו מועטה יש להגיד. כי כל אחד צריך לשים את עצמו במרכז כי אם הוא לא ישים את עצמו אף אחד לא ישים אותו במרכז. מכירים את זה שבנים ובנות נוטים להתחיל הרבה פעמים עם אנשים תפוסים בלי שהם יודעים שהם תפוסים? זה כי הם בטוחים במקום הזוגי שלהם ומשדרים את זה לסביבה. ברגע שאתה בטוח בעצמך, ויודע מי אתה. אז טוב לך עם עצמך ואתה מאושר יותר. אז כן, בן אדם מאושר הוא בהכרח חרא של בן אדם. לא רק כי צריך לקנא בו אלא גם כי אני לא חושבת שאפשר להיות בן אדם מאושר בלי להיות חרא של בן אדם ולשים את עצמך במרכז.
בנימה זו אני מאחלת לכולנו להיות חרא של בני אדם בלי ייסורי מצפון. כדי שכולנו נהיה חרא של בני אדם מאושרים.
ולמרצה שלי לפילוסופיה אני רוצה להגיד שהרי לך התוצאה של הקורס שלך- נראה לי הוכחה מספיק טובה לזה שאני מבינה את החומר.