מר מלאך

לא היית קוראת לו "מלאך" אם היית יודעת מה הוא עשה אתמול בלילה.
בכללי לא היית נותנת לו אפילו לא כנף אחת, אם היית יודעת מה מניע אותו.
איבר המין שלו עדיין מספיג את התחתונים ברוק של אחרת, והאשכים עדיין נודפות ריח של ריר, זיעה וזרע שהתייבש.
מלאך הוא בוודאי שלא.
קולות החנקות, של ההיא מאתמול, עוד מהדהדים במוחו הסוטה כשהוא בורח לשירותים לאונן.
מהצד אפשר להתבלבל ולחשוב שמשהו בקיבה לא מסתדר לו.
ולא, הקיבה יחסית בסדר, זה המוח, זה העבר, זה ההווה המנוון שהופך אותו לאותו יצור מוצץ הערכה מינית.
אם רק היית יכולה לראות איך לקח את אותה אחת אל אותן דירות שעתיות-זנותיות.
איך הפך את דואט הסקס למופע של יחיד, לסולו של מרדד ישויות, לתמציתה של התפיסה הפורנוגרפית הגברית.
לא מלאך וגם לא שליח.
את חישוק ההילה המפורסם לא היית מניחה על ראשו המלוכלך אל דווקא על הצוואר…
משחילה את החישוק עד לפס הכשר של הגרון, עד לטבעת עם הכי פחות סבל, בדיוק בנקודה של הושט וקנה הנשימה, ואז היית מושכת, מחלצת את השד שטימא את אותו מלאך שלך, מכשירה אותו מחדש.
ואל תטעי, הוא לא זה שפרט על הנבל עם אצבעותיו הדביקות, המקומטות משהייה ממושכת במקום לח.
אם היית מקשיבה היטב היית מבחינה שאותם צלילי נגינה שהנעימו את אוזנך, הם בעצם גניחותיה של אחת שרצתה להתלכלך. מישהי שחפצה לתת מעצמה כל מה שידרש כדי לבלות קצת עם המלאך.
אל תעשי פרצוף מאוכזב, אין לך סיבה אמיתית.
שנינו יודעים שחשדת, שחיכית להתגלמותו של הפסיכו-סקס-מניאק.
אז במקום שתמתיני בסבלנות ותחשפי לזה בעצמך – הנה הוא.
אותו אחד בדיוק, אותו מקסים ומכיל, כזה מתוק שאי אפשר לסרב.
וזה לא הכל כמובן, יש לו במחסן עוד אוגדת שלדים שהודפים את הדלת ומנסים לפרוץ.
כזה מקסים ואופטימלי המלאך עד שאפילו גופות עבר, זומבים מרופטים, עדיין חיים ובועטים בתוכו.
מרעה מכובד ורחב של קדרות, אפלות ומיניות פגומה.
ועל אף איך שזה נראה לא באתי לבטל ולרמוס לך את קורטוב האופוריה שזכית לו, בטח שלא באתי כדי להכפיש את מר מלאך, אאמיני לי שהוא יכפיש את עצמו הרבה יותר ממה שאוכל לעשות.
הגעתי כי הנחתי שתרצי קודם להתבונן על המוצר, את יודעת, כדי למנוע מצב שתקני ותזרקי או תיזרקי.
כי חבל על הכסף וחבל גם עליכם.