מה שקרה אחרי סוף המשחק – פרק 7 ( פאנפיק על הנוקמים )

"ישיבת ערב, הנוקמים בחופשה מס' 1 קדימה", טוני התרווח על כסאו בחצר, מניח את ידו על פפר שהתיישבה לצידו, אחרי שהרדימה את מורגן.
"שניה, אז אני כבר נחשב נוקם?", שאל באקי.
"אתה נחשב מתפלח", השיב טוני.
"איפה אן?", שאל סטיב מחויך מהערתו של טוני.
"במטבח כרגיל", וונדה חזרה מהמטבח, "היא לא נותנת לי לעזור לה".
"את מתכוונת שהיא לא נותנת לאף אחת מאתנו לעזור לה", תיקנה אותה הופ.

"תקשיבו", טוני נשען קדימה, "יש לי שאלה קצת מוזרה, משהו מכם פעם ראה אותה הולכת לישון?".
"את מי?", ברוס התפלא, "באמת שאלה מוזרה טוני".
"את אן".
"אהמ… לא ספציפית למה?", ענה סטיב.
"אתמול בלילה כמעט הרגתי אותה בטעות, כנראה שמורגן קמה באמצע הלילה ויצאה לחצר, אן מצאה אותה והחזירה אותה לחדר, כשהניחה אותה במיטה התעוררתי וראיתי דמות רוכנת על המיטה של מורגן, כבר לחצתי על הכפתור של החליפה עד שהיא הרגיעה אותי, וכל הסיפור שלפניכם בשעה שתיים בלילה".
"בעניין הזה גם אני ראיתי אותה", אמר סאם לאחר מחשבה, "התעוררתי באמצע הלילה, ודרך החלון ראיתי אותה יושבת במרפסת ובוהה באוויר".
"אני מצאתי אותה ישנה בחדר עבודה, על המכתבה", באקי משך בכתפו, "לאן השיחה הזאת מובילה?".
"היא לא סיימה את הסיפור שלה", סטיב הרצין, "אני עדיין לא בוטח בה כל כך".
"אה באמת?", באקי הביט עליו בחיוך קטן, "אז סתם מכרת אותי בשקל?".
"אה…".

אן יצאה החוצה, טוני הפנה את ראשו לאחור ושאל באכזבה: " אין אוכל?".
"אה… לא, רק רחצתי כלים, אבל יש קרואסונים בתנור, תזכירו לי אחר כך לגביהם", היא התיישבה לצידה של וונדה.
"את לא מסוגלת להיות במטבח בלי להכין משהו", צחקה פפר.
"אז למה יש מטבח?", אן השיבה אוטומטית, מוזגת לעצמה כוס מים.

…

הזמן עובר מהר, ואחרי שעה של דיבורים והערות חסרות תכלית ששפכו את הצוות מצחוק מצדו של טוני, השתררה שתיקה.
"נראה שגמרנו את מכסת המילים שלנו להיום", אמר סקוט.
"אז בואו נשחק אמת או חובה", הפטירה אן, נוגסת בקרואסון חם.
"אני עוד מעט בן מאה, ואת מציעה לי לשחק אמת או חובה", צחק סטיב.
"אמת או חובה זה לא דווקא של ילדים", אמר קלינט בין נגיסה לשתייה.
"קדימה!", הכריז טוני, לוקח את בקבוק המים חצי הריק ומסובב אותו במרכז השולחן העגול, "אוקי, הופ! אבל משחקים בחוקים שלי!".
"אוי לא…", פפר טפחה על מצחה בייאוש.
"המסובב בוחר למי שיצא אמת או חובה!", אמר טוני בחיוך, "אז אמת הופ".
"נו באמת…", הופ צחקה.
"איך אבא שלך הגיב למה שקורה בינך לבין סקוט?".
"אהמ… בוא נגיד שהוא לא התלהב", אמרה מגניבה מבט מחויך לסקוט שהתאפק לא לצחוק מההגדרה המתונה.

הופ מסובבת.
בין סטיב לבאקי, הם הסתכלו אחד על השני והתחילו להתווכח מי עושה.
"תעצרו פה", אמרה הופ, "אם כבר משנים את הכללים, קדימה, חובה לשניכם".
הם בהו בה בתדהמה בזמן שכולם צחקו.
"תעשו 20 שכיבות שמיכה על יד אחת, ולא על היד המכאנית באקי!".
הם נשכבו על הדשא מלווים בקריאות עידוד, וגניחות צחוק עמומות.

סטיב סובב.
ברוס.
אמת.
מסתובב.
קלינט.
חובה.
מסתובב.
טוני.
חובה.
מסתובב.
אן.

"אמת", אמר טוני נשען קדימה, "תפרטי על מה שגילית מהעבר שלך, שאמרת שתספרי בהזדמנות אחרת".
החיוך נשר מפניה של אן לאט, והיא השפילה את ראשה.