הלב שלך מזוכיסט

ואת עדיין ילדה…
מה את צריכה את כל הכאב ראש הזה את שואלת את עצמך.
את הדמעות בלילות, קוצר הנשימה משום מקום, את הזיעה בידיים,
את הדופק לב המהיר ואת האדום בלחיים.
למה לעזאזל התאהבת?!
בשביל לבכות? בשביל לסבול? בשביל ליפול ולא לקום יותר בחזרה?
והנה בכל זאת את התאהבת ועוד מכולם – דווקא בו.
באחד שלא רואה בך שום דבר מעבר לעטיפה.
הוא שום תמיד בכל מקום ובלי הודעה מראש,
אוי למה נפלת?
דווקא הוא.
הנה את בדיוק כמו כולן,
חושבת על מה את לובשת, איזה בושם את משתמשת ואפילו איזה סטורי להעלות ואיזה לא, הרי העולם יקרוס אם הוא לא יראה.
אז כן שוב, תגידי לי – למה עשית את זה לעצמך?
בשביל מה זה היה טוב? הרי שכחת כמה כיף פשוט להיות עם עצמך.
יכול להיות שעשית את הטעות המרה שחשבת שסוף-סוף תהיי יותר מסתם עוד אחת…
הרי את יצור של אהבה, את חיה בשביל לאהוב.
אז התאהבת,
ודווקא בו.
והוא?
הוא לא שם עלייך ילדונת.
מתי כבר תלמדי? להקשיב ללב ולגוף זאת לא תמיד התשובה.
את אולי חיה בשביל לאהוב ולתת אהבה אבל בינתיים אף אחד לא חי בשביל לאהוב אותך.
ומגיע לך יותר, באמת שכן אבל בבקשה תלמדי כבר.
ותתכונני כי עוד שנייה שוב פעם ישבר לך הלב,
כי לא למדת ולא הקשבת,
ושוב התאהבת.
מה אני אגיד לך?
הלב שלך הוא לגמרי מזוכיסט.