דין אנג’ל ושארית חייו בריגורי

פרק 1-יום הערכות בבבראצ'יל

דין שישב על המיטה ורק חיכה לצלצול הטלפון שינער אותו מצרורות ענק של מחשבות המופנות אל העבר ההווה והעתיד למרות שהיה צריך כבר לארגן את המזוודה שלו כי זה קורה הרגע שדין אנג'ל כל כך חיכה לו כבר שנים. ועכשיו זה הרגע,
אולי, דין חשב לעצמו שאולי זה לא יקרה?! אולי אף אחד לא יתקשר?! אולי זה בעצם רק חלום טוב אחד שממש אמיתי ?!
דין צבט את עצמו לרגע זה היה כואב הוא הרגיש את הדם הנעצר בידו שצבט, אבל לא .חלפו להם הדקות ,שיחת טלפון עוד לא נשמעה… ובעצם למה ?הרי אדון תומאס הבטיח שבחצות בדיוק ביום חמישי בראשון ביולי הוא יתקשר… המחשבות לא הפסיקו ידפוק בראשו , זה כבר הפך לערבים בלתי נסבלים …
אחרי זמן מה . נשמעו דפיקות בחדרו של דין , דין שלרגע חשב שאלו גם דמיונותיו התנער וקם לפתוח את הדלת. ' מי זה ?! הרי אמרו לו שיחת טלפון (אף אחד לא אמור להיכנס בשעה כזאת…)' הוא פותח את הדלת , אבל הוא לא הכיר בכלל את האדם שעמד מולו . שיערו היה ארוך לבן צחוח כשלג והוא היה איש דיי גדול אפשר לאמר- חשב דין לעצמו , עיניו היו צהובות חולניות שהזכירו לדין חתול . האיש הגדול נעץ את מבטו המודרני בדין שרק עמד ושתק ,כולו היה מפוחד , הוא לא הכיר את האיש הזה …האיש פתח את פיו ולא סגר , דין עדיין שתק . דקות מספר עברו , שתיקה מצמררת הייתה בחדר הצפוף , דין רק פחד , פחד שזה לא זה…הדבר הזה שכולם פוחדים ממנו …אבל למה שזה יבוא אליו?! לנער בן 15 שלומד בטירת היתומים ריגורי?? -אך את מחשבותיו המסירות קטע האיש הגדול :" דין אנג'ל . הגיע הזמן …אתה לא חושב?! " דין היה מבולבל. הוא ניסה להגיד משהו אך המילים פשוט ברחו מפיו, שוב שתיקה . " מי אתה ?" שאל דין רועד את האיש לאחר כמה דקות שבהם הוא רק שתק . " מה ,אתה לא יודע ? אתה לא מכיר? אני זה תומאס…" דין היה מבולבל …תומאס היה אמור להתקשר אליו לא לבוא . וחוץ מזה שהוא היה מעדכן אותו אם הוא היה מתכוון לבוא אליו , ודבר שלישי המדריך שלו ברלטי היה מעדכן אותו שיש לו מבקר…'דין רצה לצאת בכל ליבו , הוא באמת רצה לברוח מהירה למרות ששום דבר לא היה לו רע שם , אבל משהו מבפנים…אולי מהרשת דחף אותו לצאת …משהו יקרה…אדון תומאס הביט בדין בשקט ונתן לו לחשוב " זה אני!!! בוא . זה מסוכן עוד רגע אחד יגלו אותי כאן"
הוא רוצה לברוח עכשיו. הנה יש לו אופציה , וחוץ מזה …מי אמר שהוא יוכל לצאת מפה שוב – ' אולי זה אדון תומאס?' ניסה לשכנע דין את עצמו ללכת בדרך הפחות בטוחה…אך לפתע קרא משהו מוזר : מישהו התקשר לטלפון שבחדר שלו – שזה דבר מוזר כי לאף אחד אין את המספר של הטלפון בחדרו . חוץ מלאדון תומאס -שאומר שהוא ניצב כאן …אז מי זה בטלפון?! הוא לא יודע אם לענות לטלפון או לברוח עכשיו עם תומאס הזה " מי זה בטלפון ?" שאל דין את האיש הגדול . האיש נעץ בו מבט ואמר;" אתה אמור לדעת הרי זה בטלפון שלך לא?! "לא!! לאף אחד אין את המספר של הטלפון שלי – רק לך !!" אמר דין בקול גבוה . האיש שתק , תחושת בטן קטנה אמרה לדין שאולי זה לא האיש שציפה לו כבר 8 שנים …מאז שהוא היה עוד קטן , יושב על השולחן שעדיין ניצב בפינת החדר לומד "מריאנה 1 "– שעדיין נמצא על השולחן.
לאחר כדקה ארוכה דין מחליט לבסוף להרים את שפופרת הטלפון: הוא עוד לא הספיק לענות וכבר הקול מעבר לקו התחיל בדבריו:"דינה תקשיב לי עכשיו אל תדבר עם מי שעומד מולך זה אני רק רציתי להזהיר אותך לא יכולתי לבוא היום ולכן לא התקשרתי עד עכשיו פחדתי שאולי אתה תצא מדעתך אם אני אגיד לך שבסוף אפשר אבל לפי כל הנתונים שאני יודע עכשיו אני רק רוצה להגיד לך שתי מילים :"אל תזוז"השיחה התנתקה דין עמד קפוא באמצע החדר ורק תפס חזק ממש את המזוודה שלו עד שאיבד את חוש את הידיים הוא ניסה לשמור על שלווה ולהיראות כמו אחת שלא אכפת לו ושלא מפחד אך לפתע האיש בעל עיני חתול התחיל לדבר :"אתה לא חייב לבוא במיוחד שאני כרוך בסכנה כשאני לוקח אותך איתי אבל רק תדע לך שמונתיניו בראול סור דיר"ארבעת המילים האחרונות העבירו צמרמורת אז הוא רצה לקחת את המזוודה ולבוא עם אדון תומאס לברוח התאום הטירה המכושפת והמפחידה הזאת הוא רצה לברוח אבל זה לא קרה הוא זכר אצלך את הטלפון ולא זז אבל אז שוב האיש דיבר אתה לא חושב של העמוד קפוא על מקומך זה סתם בזבוז זמן אתה לא חושב שאם אתה תבוא איתי אתה כבר את עצמם פה דין באמת חשב כך וידע הזאת אבל אחר 15 שני'ם שהוא מתנהג יפה יפה ולומד מאז שהוא בן שנה הוא לא רוצה להרוס את זה הוא לא רוצה תאונות נוספות הוא העדיף להישאר בבית היתומים המחריד מאשר לבוא עם הזר זה הטוען שהוא אדון תומאס .-שוב דקה של שקט מוחשי-
האיש קד קידה בפני דין ואמר בלחש אתה לא רוצה- לא צריך .מונטיניו בראון סור דיר שוב צמרמורת הזה חלפה בגופו אם זה הוא ואם זה לא הוא הוא לא זז שיחת הטלפון האחרונה הקפיאה אותו לגמרי רק שתדעי משמה את צעדיו האחרונים של תומאס הזה הוא התיישב במיטתו מרגיש צמרמורות בכל גופו ואת המחשבות הנערות בראשו במיוחד כשהוא נזכר בארבעת המילים שהאישה מערב מונטיליו בראול סטאר אבל השם הזה הוא סתם כך שם ומוניטין יה בראונס ורדיה גם סתם זיכרון ישן אבל כיום אין זמן להתעכב על זכרונות עתיקים פשוט צריך להאמין כל דבר מפחיד היום כל דבר צריך להאמין במיוחד עם העבר המצמרר של דינה angel זה בטח היה אמיתי אבל עכשיו די מרגיש שהוא פספס את ההזדמנות האחרונה ככה שם לפחות עד שלפתע שוב צלצל הטלפון וקטן את מחשבותיו הפעם הטלפון ממשרד מרוב זעם וביקש שירים את השפורפרת דין החזיק בידו הרועדת את השפורפרת והניח אותה על אוזנו הימנית ושוב אותו כל מוכר נשמע מעבר לקו הנחה גדולה ברחה מפיו של דין אנג׳ל ואז אדון תומאס האמיתי דיבר כל הכבוד לך דינה אני לא ידעתי שתחזיק מעמד אני ממש מצטער אבל זה לא היום המתאים תצטרך לחכות עוד 14 יום ואז אני אוכל לקחת אותך משם
אני ממש מצטער אבל אתה יודע mantegna בראול סטאר דיר היה פה למשמר המילים האחרונות דין ממש מכירה את זה מה זה היה פה מה הוא שובב יקר ביקור עבר כבר הופכים לבלתי רצוי ממש ממש עוד הפעם סבב והפעם את מי שעדין וכל תחנוני שרק רצה שיגידו לו שזה לא אמיתי שזה סתם מתיחה אבל אדון תומאס דיבר ואמר לו אני חושב שהפעם הסבב היה ממש כאן בעיר הרפאים אל תצא מהחדר שלך ל-12 שעות הבאות זה ממש מסוכן דין חשב לעצמו שעות שאלה תומאס להתפחלץ עליו ורק סיים את השיחה דין היה ממש נסער להתראות אדון תומס ותודה על הכל אמר בקול רועד ועצוב ואז זה סיים את השיחה הוא נזכר אז בכמה שהוא צריך לעזור ועולמו וכמה שצריכים אותו למרות שלא יודעים על קיומו זהו הוא חייב להישאר דין ניסה להסתכל על חצי ה*** המלאה למרות שהייתה נראית לו עכשיו ריקה לגמרי אך דפיקות שוב מי זה עכשיו הוא פתח את הדלת ומי שהיה שם דין כלל לא לראות זה היה מדריך בראנצים הוא הסתכל על דין במבט עצבני ואמר לו עם מי דיברת עכשיו בשעה כזאת דין שחל מגמגם ניסע לשם האמיתי הוא ניסה בכל כוחו להשתלט על עצמו ואמר לו בקול תמים עם אף אחד המדריך אני אני רק התאמנתי את המסיבה כאילו את המילים של המסיבה שלנו עם גיא המדינה אבל כנראה לפי פרצופו של בעלת היא בכלל לא קנה את זה אבל המדריך בחרה לשתוק וניסה בכל כוחו להעמיד לדין למרות הסיפור מופרך סיפר לה אתה ואתה מתכוון ללכת לישון כן בטח אמר לו דין אני בדיוק עכשיו מארגן את הארון שלי ואז נלך לישון עם גם דין בגלל זה המזוודה ספקים ספק לא אמרה מדריך פרטי כן anodyne ואז דין שוב שמה אצלי זה טלפון שצלצל בבת אחת קפה דילן מקומו והתפלל חרישית שהמדריך לא יחשוב להרים את הטלפון אושר השיחה תתנתק לפני שזה יקרה אבל לא המדריך בחר להרים את השפופרת דין זה אתה אמר איש מבעד השפופרת המדריך שאתה אדון תומאס כנראה חשב שדינה עייף נדבר ולכן המשיך אני מקווה שלא הערתי אותך דין דינה אתה שומע אותי בכלל דין חסומות בכל גופו איך הוא לא מרגיש שעדיין לא בשיחה כנראה שזה בכלל לא אכפת לי דיון תומאס כי הוא המשיך בדבריו אני חושב שהיית צריך לצאת איתי המילים הבאות משמעות אותו אז ניתוק מישהו ניתק את השיחה אולי אדון תומאס ווין שזה המדריך אולי אדון תומס בצרות אולי montini בראול סטאר דיר ואולי הוא כבר לא יודע מה לחשוב אבל אני אשאר קפוא במקומו וגם שם לב שעדיין יד ואחרי זה חזק במזוודה הוא עזב פתח את פיו ואמר המדריך בקול צלול וברור בלי שום טיפה של פחד וחרדה אני עוזב עוד 14 ימים אתה רוצה תגיד למנהל תעשה מה שבא לך אבל אני אלך וזה בכלל לא ישנה מה תעשו אני אלך בכל מקרה ביוש היה מופתע בעצם את התעודה של עצמו מסתכל על המדריך ופעולה רווחה עיניו הסתכלו כהוסות על דין
שעדיין ההלם הכה אותו:" תזכור דין, ואתה יודע שזה רק הסבך אותך בצרות שלא תדע מאיפה לצאת מהם, ף אתה לא נורמלי ולא אנושי, זה המקום היחיד שאתה מוגן בו, אין לך אף אחד מחוץ לכותלי הדירה הזאת ואתה יודע שזה להתקשר לא רוצה אותך אל הייתה תהילה והכבוד שיהיה איתך למרות שהמקום קו ישן ועתיק יומין עדיף לך לחכות לגיל 18 שאז אנחנו כבר לא מחייב אותך ושום דבר ולא נצטרך לשמור עליך אין על הקיר אותך לרחוב ואתה יודע שאם המקום הכי בטוח אצלך במיוחד הוא כאן בגלל רפאים ואם הוא נתיניו בראול סיעודי המילים חדר ולראש הקשיח של דין ואין לו מתחילות לעבוד על פירוש שם delete להם נגמרים צמרמורת שלך לפה וקופה למשמע מילים אחרות שם אז איך לנו לי שמה בכל סופר משפט דין ניסה לחשוב על המילים אבל עכשיו אבל המזוודה שרגן וכל הדברים כל המילים שאדון תומאס השקיע והכל פשוט לא יכול לרדת לטמיון למרות שידע האזכרה לפי צודק למרות שהיא עדיין צעיר בן 19 אבל הוא המדריך ממש טוב
הבוקר הפציע קרניים ראשון של בוקר בדרום תריס לחלון הישן ורוח נושבת ברוח מאיר של בוקר נכנסה גם עם דין פתח עיניים והכל עדיין מטושטש הוא שומע הכל פשוט זה בטח היה חבר ולא דירה הוא שומע את הירי הטירה מתעוררים בקולי קולות דפיקות בדלת פועלת יהיה שם אני שמח שנשארת ולקחת את המילים לא מסובך אבל עכשיו הוא בוקר חדש ואין אופניים דאגות ארוחת הבוקר מתקיימת בחדר הגדול בעולם הגדול של מטה היו קצת שינויים ו חובתי להגיד לך על זה לרגע שכחתי ג׳וני חיפש אותך בבוקר הוא רוצה שתבוא איתו לחדר האוכל אני חושב שיש טעם עדיין מחפש אותו בחדר והוא מתעכב שם כנראה לפי מה שהבנתי טוב ביי סיימה מדריך לדבריו ויצא מן החדר אחרי ויצא גמדים עם הפיגמה של ולא היה לו כוח להחליף אחרי שעה מאוחר בלילה הוא הבטיח לעצמו שבנשים ארוחת הבוקר לשיעור הראשון הוא ילך להחליף בגדים רוצה להעביר לך את ראש של ג׳וני ודפק אף אחד לא ענה….
-המשך יבוא-