רעל מהרגליים
קוראים לי רוברט, אני אוהב לקרוא רומנים, אני גר בכפר קטן של פלטיפוסים, כן כדאי לציין שאני פלטיפוס חמוד עם משקפיים, בעיברית תקינה אני ברווזון חמוד עם משקפיים. יש לי בן זוג ושמו אדוארד אנחנו אוהבים לבשל ביחד אני ממש טוב בלבשל אדוארד פחות, אפשר לומר שאני סוג של שף, בדרך כלל מאוד חשוב לי לדייק במתכון אבל לפעמים אני ואדוארד חורגים מהכללים.
לפני שנה קרה לי משהו שהשפיע מאוד על מי שאני עכשיו. זה היה קשה, אבל גיליתי שיש לי הרבה יותר כוח ואומץ ממה שנדמה לי. בעקבות מה שקרה אני יודע עכשיו שאני מסוגל להרבה יותר ממה שחשבתי. בעקבות מה שקרה חיי הישתנו.
אז ככה החיים היו פשוטים אז החלטתי לפתוח תוכנית בישול וקרוא לה "רוביקוק" היא הייתה משודרת בתוכנית ה"פלטיפוס במיוחד שלי" כל יום בשעה 02:73. הכנתי מתכונים ושם פרסמתי אותם. היו הרבה מעריצים לתוכנית שלי היו מעריצים אפילו ביפן. היו לי הרבה מאוד מעריצים עד היום האפל שבו קרה המקרה אז הנה המקרה: היה נמאס לי שאין לי שום פרטיות ובכל מקום צצים מעריציםשרודפים אחרי לכל מקום, אז החלטתי החלטה והיא: להוציא מוצר מורעל (כדאי לציין שלפלטיפוסים יש רעל ברגליים) ולחסל עם הרעל את כל מעריציי המוצר היה בלילת פנקייקים מוכנה להכנה מהירה והרעל מרגלי השמאלית היה מושטל בתוך הבלילה בסתר. המוצר נקנה על ידי אלפיי מעריצים תוך פחות מיומיים ומקרי המוות כבר לא היו נדירים ואף אחד מלבדי לא ידע את מקור המוותלא האמנתי שהמוצר נקנה בכזאת מהיורות וגם עושה את עבודתו. ולאחר שבועיים של הצלחה היתמאלתי פליאה כשנשמע דפיקה בדלתי והמשטרה פרצה אל ביתי ליבי החסיר פעימה כשאזיקים היו על כנפיי ונוכחתי לדעת שאדוארד היה המלשן הדוחה. כשהיסתכלתי עליו ייחלתי ליום בו השפריץ עליו רעל מרגלי הימנית חשתי כעס עליו יותר מעל כל אדם אחר בעולם. במשפט הגדול אדוארד לא עמד לעזרתי ועל פניו שמץ של חרטה, לאחר שעה אחת נזרקתי לבית הסוהר.כך נגמר הסיפור הגדול של רעל מהרגליים ואני יושב בתא שלי וחושב. במבט לאחור אני מבין שמעריציי אהבו אותי בכל ליבם ואני רצחתי אותם בטיפשותי, באותם הימים לא שיערתי שאהבה כזאת מתקבלת על הדעת. בגלל מעשיי לעולם אזכור את הצער שהיה בי כשאדוארד לא ניצב לעזרתי אהל אינני מצטער על מעשיי כי כל אלה הפכו אותי למי שאני.
תןדה רבה ויום טוב הסוף
תגובות (0)