פרפר

לאט לאט פורס ארבע כנפיים במין משחק כמין מצמוץ העפיים מושך כנפיו מעלה מעלה ולמטה. צילו נותן לשמש משמעות. כי אם לא פרפר זאת השמש למה היא זורחת. ילד קטן מצביע על להקה של פרפרים. בחיוכו הילדותי הכל כבר נאמר. אומנם הוסיף אני לעומק רדת מה הפרפר הזה אותו אני רואה אומר לי? אולי אני רוצה כמו פרפר לשמוח חום ואהבה לכל. אך מה מונע לי לשמוח לא ידעתי. ואור שמש מעולם לי לא נעם. וכעס את כל כולי אוחז. והתבונן שוב באותה פרפר מפלצת. הזכירה לי את מה שפעם ידעתי, כשהייתי ילד. יש טוב יש אור יש שם למעלה אל שאותי אוהב. השיל את כעסי כמו קוץ מרגל. הקום על דרך חדשה שרק לי היא נועדה. אומרים שיש בחירה זה שקר אומרים שיש גורל זה שקר והפרפר ממשיך לעוף ביום לאור השמש. הפרפר הזה הוא לי עדות. יכול היה חיי להיות אחרת. וזה לי נחמה תהיה. המשיך לחיות בכעסי וצערי. אף כדור לא ירפא את צערי והפרפר ממשיך להיות יפה.