האם זה טוב להרגיש?

אני לא מבין מה הבעיה פה, לחוות עצב, ייאוש וכו' זה אנושי, וזה עובר.
רגשות הן כמו פרבולה, עולים עולים ולאחר זמן מסוים יורדים.
הדבר היחיד שצריך לדעת הוא שלא תמיד תרגישי באותה הצורה ובאותה הדרך, מציע לך לקבוע תור לפסיכולוג/ית בשביל חוות דעת מקצועית על שאלותייך.

היי.
(פחות כאן בשביל הערות עברית.)

את טוענת בעצם, שלהרגיש רגשות – נוראיות ולהפך- זה לא טוב.

להרגיש אהבה, זה לא טוב? התחושה הזו, של להיות אהובה על ידי מישהו, בלי שום מחשבות על העבר או העתיד, התרכזות רק בלחיות את הרגע עם האדם שאת אוהבת, יש בזה משהו רע?

תחושת הקלה, היא תמיד נפלאה. גם אם אחריה יקרה דבר נורא שיעיק על התחושה הזו, עדיין חווית אותה, והוקל לך.

אמונה, כשאת מאמינה במשהו, ואקח את הדוגמא הכי קלילה, אמונה עצמית.
כשאת אומרת לעצמך, "אני מאמינה בעצמי, אני מאמינה שאצליח בכך וכך…" זה באמת לא עוזר לך?

עצב וייאוש, הם לא יותר מרגשות זמניים וחולפים, וכך גם התסכול ו-"הלב השבור".

כאשר את רואה הכל בצורה שלילית, את זו שהורסת את הרגשות, שיכלו להיות נפלאים גם בעינייך.
כי כשתחווי אהבה, הדבר היחיד שתגידי לעצמך הוא: "אני אתאכזב בסוף, אז חמה לי להשקיע במערכת יחסים הזו?"
וכך גם לגביי כל רגש אחר.

מציעה לך לנתח את הנושא לעומק, להבין באמת את המשמעות של הרגשות, כי הם אלו שמתארים את האדם.

חייבת לציין משהו נוסף וקטן.
הטקסט נשמע מלא ברחמים עצמיים, וראייה שלילית לגביי החיים.
במקום לבזבז את הזמן על התבכיינות, פשוט תחיי את הרגע, וגם אם יגיעו אכזבות – פשוט תעמדי מולן.
אני אומרת את זה בכנות אמיתית, כי זה מה שאני רואה, וכמובן שיכול להיות שאני טועה;)

המשך ערב נעים

למה*
לפעמים אני באמת שונאת מקלדות.