הקסם אבד / השרוט

היא היתה שכנה שלי, אפילו לא הסתכלתי לכיוונה לדקה – אך פתאום כשעזבה לחו"ל, התחלתי לחשוב לעצמי מה היה בה רע.
היא היתה קטנה ממני בשנתיים, במהלך הצבא, כשאני השתחררתי לא מזמן – ממש רציתי אותה, אבל אז כשהשתחררה – פתאום לא הבנתי מה מצאתי בה אז ומה היה הדבר שכה רציתי.
פעם היא היתה שונה, שנאתי בה כל דבר שייצגה – אבל רציתי אותה יותר מכל; על אף שהאופי שלה היה שונה לחלוטין משלי, הדיסוננס הזה צרם לי בראש אבל ירה חץ על הלב. דווקא כאשר השתנה אופיה לטובה והוא עוצב מחדש באופן דומה יותר לשלי, הקסם אבד.
כאשר היתה מיוחדת, רחוקה ושונה כל כך – בשלב החיים, באופי ואף במראה – היא פתאום נראתה כמשהו אקזוטי ומעניין, אך כאשר קרבה ונדמתה למה שאני מחפש – זה היה נראה דבר מעושה מדי וניתן כל כך להשגה, שלא היה רצון להשיגו; כאשר פתאום הכל הסתדר – הקסם אבד.