פרק 6 -פרק המשך ל"החיים שלה משתנים"
ההפסקה הסתיימה והחבורה יצאה מהקפיטריה.
עמית ומאי דיברו בינהן על המורה להיסטוריה וטוהר הסביר בקצרה לירין מה הוא פיספס בשיעור השני בהיסטוריה.
"יש לנו עכשיו אנגלית ביחד." עמית אמר לסאלי והרים את הגבות שלו מעלה ומטה.
סאלי ציחקקה "לאאא"
"מה?? הכי כיף איתי בשיעורים!" עמית אמר.
"כן… בטח," סאלי אמרה. "אתה רק מציק לי ולא נותן לי להתרכז"
"אני מציל אותך מהנאומים המשעממים של המורה," עמית אמר. "את צריכה להודות לי."
"תודה באמת" סאלי אמרה וגילגלה עיניים.
"האם עינייך מפלרטטות איתי?" עמית שאל את סאלי והם התרחקו.
טוהר הסתכל על עמית המדבר אל סאלי. מאי קלטה את טוהר. "מה קרה? אהובתך הולכת עם מישהו אחר?" מאי שאלה וטוהר ניתק את מבטו מעמית ומסאלי.
"מה את רוצה?" טוהר שאל את מאי. מאי לא הפסיקה להציק לטוהר, היא כל הזמן קראה לסאלי אהובתו וכל מיני רמזים המצביעים על זה שהוא מאוהב בסאלי.
"הו, כלום" מאי משכה בכתפיה. היא ידעה נחרצות שטוהר מאוהב בסאלי. היא הייתה חייבת להציק לו על זה, היא רצתה שיודה כבר שהוא מאוהב בסאלי.
"מה את עושה?" עמית שאלה את מאי אחרי ששמעה את השיחה שלהם.
"מציקה לטוהר" מאי אמרה וחייכה.
"ומי זאת אהובתו?" עמית שאלה בסקרנות.
"סאלי" מאי לחשה, אבל בצורה שגם ירין וגם טוהר יכלו לשמוע.
"מאי!" טוהר קרא ומאי ציחקקה.
"זה נכון??" עמית שאלה את טוהר בזמן שנכנסו לכיתת האנגלית שלהם.
"לא! מאי… סתם אומרת את זה כדי להציק לי." טוהר אמר והוציא את ספר האנגלית שלו.
ירין הירהר לרגע. הוא נזכר בנפילה של סאלי על טוהר, איך שטוהר הסמיק. אבל… זה נורמאלי שהוא יסמיק… כלומר, היא נפלה עליו והייתה ממש קרובה לפנים שלו… זה לא אומר שהוא מאוהב בה…
"בטח, נו…" מאי אמרה.
"כן…" טוהר אמר. התחיל קצת להימאס לו, הוא לא מאוהב בסאלי. למה היא מציקה לו על זה? היא מתכוונת ליום הראשון של בית הספר? כשסאלי נפלה עליו? כשהוא הסמיק?
מאי שיגרה חיוך ערמומי לעבר טוהר. היא ידעה באיזה נשק כדאי לה להשתמש!
"מה?" טוהר שאל את מאי אחרי שהבחין בפרצוף שלה.
"אם אתה לא מאוהב בסאלי… אז למה אתה משגר אליה מבטים מאוהבים כל שיעור?" מאי שאלה אותו. הוא לא יוכל להחזיר לה על זה, זה נכון. לפעמים בשיעורים, היא הייתה מסתכלת מאחורי גבה על השורה האחרונה ורואה את טוהר מסתכל על סאלי.
"מ-מה?" טוהר גימגם. "נו באמת, מאי…" 'אני לא עושה את זה! נכון?' טוהר חשב לעצמו.
"אין מצב!" עמית אמרה בהפתעה ושמה את הידיים על הפה שלה.
"אתה באמת מאוהב בסאלי..?" ירין שאל את טוהר.
"לא!" טוהר אמר והסמיק מזעם.
"נו, תגיד את האמת! היא לא פה…" מאי אמרה.
"אני. לא. מאוהב. בה!" טוהר אמר בקול. המורה נתן לו מבט אזהרה וחזר לכתוב בלוח.
ירין הירהר שוב, 'טוהר באמת מאוהב בה??' ירין סירב להאמין. טוהר מאוהב בסאלי?? כאילו, מאוהב מאוהב??
שיעור אנגלית הסתיים וטוהר יצא ראשון מהכיתה.
"הוא באמת… מאוהב בסאלי?" ירין שאל את מאי בזמן שהכניס את הציוד שלו לתיק.
"לגמרי! אתה חייב להסתכל עליו בשיעורים!" מאי אמרה. "אבל למה אתה שואל?" מאי שאלה אותו.
"ככה.." ירין אמר ומשך כתפיים, הוא יצא מהכיתה עוד לפני שמאי המשיכה לשאול אותו עוד שאלות.
"מה שכתבת פה לא נכון," סאלי אמרה לעמית ומחקה את מה שהוא כתב. "נסה שוב." סאלי עזרה לעמית הבן עם שיעורי הבית שלהם באנגלית.
"ו… עכשיו?" עמית שאל את סאלי והראה לה את המחברת שלו בדיוק כשהחבורה התיישבה בשולחן.
"כן! זה נכון!" סאלי אמרה וחייכה. "אתה רואה, אם אתה רוצה אתה יכול."
עמית חייך אליה.
"סאלי, להעביר לך את הסיכום של השיעור השני בהיסטוריה בעל פה?" ירין שאל את סאלי. טוהר פתאום הרגיש חרטה על זה שהסביר לירין מה קרה בשיעור השני של היסטוריה, הוא רצה לסכם לה בעצמו.
"אתה יכול?" סאלי שאלה.
"כן," ירין אמר בחיוך. "אחרת לא הייתי מציע."
סאלי הוציאה את מחברת היסטוריה שלה.
"אבל את עוזרת לי באנגלית…" עמית אמר לסאלי. הוא שנא שלוקחים את תשומת הלב של סאלי ממנו.
"אבל אני צריכה להשלים… אני לא הייתי בשעה השנייה של היסטוריה." סאלי אמרה. " אני אעזור לך אחר כך, בסדר?…"
"בסדר…" עמית אמר והסתכל על מחברת האנגלית שלו בדיכדוך.
ירין התחיל לסכם לסאלי על חשיבות המהפכות. "סיימת?" ירין שאל לבסוף את סאלי.
"א… כן." סאלי אמרה וחיפשה אחר המחק שלה, הייתה לה שגיאת כתיב בסוף המשפט שכתבה.
"את מחפשת את המחק שלך?" ירין שאל.
"כן. הוא אצלך?" סאלי שאלה.
"כן, כאן" הוא אמר. הוא הושיט ופתח את היד שלו, המחק של סאלי היה במרכז ידו.
סאלי הושיטה את היד שלה בכדי לקחת את המחק שלה. ברגע שהיד של סאלי נגעה בכף ידו של ירין, הוא סגר את היד שלו באופן אוטומטי.
"א… ירין..?" סאלי שאלה.
"מה..?" ירין שאל את סאלי. הוא כלל לא הבחין שהיד שלו סוגרת על היד של סאלי.
מאי הירהרה. 'מה הקטע של ירין?'
"היד שלי…" סאלי אמרה.
"אה. אה!" ירין שיחרר את היד של סאלי כמעט מיד.
"תודה…" סאלי אמרה בחצי חיוך. היא לא הבינה בדיוק מה קרה ולמה.
"ס-סליחה" ירין אמר וסומק קל עלה על פניו.
סאלי חייכה אל ירין. "זה בסדר. תודה על הסיכום, ירין."
"בכל זמן." ירין אמר. 'מה זה היה?' הוא חשב.
מאי שמה לב לסומק על פניו של ירין, כמו כולם.
"קלטי," מאי לחשה לעמית והצביעה על ירין.
"אבל למה הוא מסמיק?" עמית לחשה.
"ברצינות?" מאי שאלה את עמית בלחישה.
"אה, אה, סאלי? אין מצב…" עמית לחשה.
"יש מצב. אז בגלל מה הוא עוד מסמיק?" מאי לחשה וחייכה.
"לא יודעת…" עמית לחשה. "אבל חשבתי שטוהר מאוהב בה…" עמית לחשה, היא לא הבינה את העניין של כל ההתאהבות.
"אבל זה לא מונע מירין להתאהב בה גם…" מאי לחשה.
"את- שניהם מאוהבים בסאלי?" עמית שאלה בלחישה.
"כן! אין מצב שלא!" מאי אמרה בקול.
"אין מצב שמה?" סאלי שאלה את מאי.
"כלום. כלום…" מאי אמרה.
"קבלו במחיאות כפיים את המורה הכי מגניבה שאי פעם תלמד אתכם!" נשמע קול של נקבה מחוץ לכיתה.
כל הכיתה החליפה מבטים. "מה לעזאזל?" אחד התלמידים אמר.
עברו חמש דקות מאז שהשיעור החמישי התחיל ועדיין, המחנכת החדשה לא הופיעה בכיתה.
אישה צעירה נכנסה לתוך הכיתה, היא נראה בערך בגיל של המורה אריה. עורה היה בצבע חיטה, עיניה היו בצבע חום בהיר ושערה שגלש על כתפיה היה גם הוא בצבע חום בהיר. "בוקר טוב כיתה!" האישה אמרה.
"צהוריים*" ירין תיקן אותה.
האישה המוזרה שנכנסה לכיתה הסבירה לכולם שהיא המחנכת החדשה שלהם.
"אוקי! אז הדבר הראשון שאני אעשה בתור מורה זה החלפת מקומות!" המורה אמרה והניפה את היד שלה באוויר בצורה מצחיקה.
"אבל המורה שני…" אחת התלמידות אמרה. "את לא יכולה להשאיר אותנו כמו שאנחנו?" הסיבה שהיא לא רצתה שהמורה תשנה את מקומות הישיבה, הייתה בגלל שהיא ישבה שולחן ליד עמית הבן. מה שגרם לבנות רבות לקנא בה.
"לא!! זה משעמם ככה…" שני המורה אמרה.
'לאאא' טוהר חשב. המורה הולכת להפריד בינו ובין סאלי!
"אז נתחיל…" שני חייכה וסרקה את פרצופי התלמידים. היא התכוונה להושיב זה ליד זה את התלמידים שנראים הכי מתאימים להיות ביחד.
סדר הישיבה היה כזה, טוהר וסאלי עדיין ישבו זה ליד זה, בשורה השנייה. עמית ישב באותה שורה עם טוהר וסאלי, הוא ישב שולחן ליד טוהר. ירין ישב מלפני סאלי, בשורה הראשונה, אותה שורה שהוא ישב בה עוד לפני שינוי המקומות. עמית ישבה ליד ירין ומאי ישבה גם היא בשורה הראשונה.
"כיף" טוהר לחש לסאלי והושיט את ידו לכיף.
סאלי נתנה כיף לטוהר וחייכה. "איזה גדול זה שהיא השאירה אותנו ביחד?"
"כ-כן!" טוהר אמר והרגיש יותר בר מזל ממקודם.
"גם אני פה" עמית נופף לסאלי מהמושב שלו.
"וואו, אתה בכל מקום" סאלי אמרה.
עמית וסאלי שתקו שנייה ואז צחקו. עמית הרגיש שהלב שלו מתחמם.
שיעור תנ"ך התחיל. השיעור היה די מצחיק כי כל חמש דקות המורה אמרה "אני לא מאמינה שאני אשכרה מחנכת".
טוהר עזר לסאלי להכניס את הציוד שלה לתיק למרות שהיא יכלה לעשות את זה בעצמה.
"תודה!" סאלי הודתה לטוהר ונעמדה.
"אין בעד מה." טוהר אמר וחייך. "הקלמר שלך," הוא אמר לסאלי והושיט את הקלמר שלה ביד אחת.
"אה. תודה" היא פתחה את התיק שלה.
סאלי הושיטה את היד שלה כדי לקחת את הקלמר שלה, אבל הוא נפל על הריצפה.
"סליחה!" טוהר אמר ומיהר להתכופף כדי להרים את הקלמר של סאלי.
"זה בסדר!" סאלי אמרה והתכופפה גם היא כדי להרים את הקלמר שלה מהריצפה.
טוהר נעמד בדיוק כשסאלי התכופפה. אוי.
סאלי איבדה שיווי משקל ומעדה לאחור. היא נעזרה במפרקי ידיה כדי להתייצב. "אאוץ…" היא שמה את היד שלה על הראש שלה, במקום שהיא קיבלה את המכה.
"סליחה!!" טוהר אמר לסאלי והתכופף חזרה לריצפה.
"זה בסדר…" סאלי אמרה וציחקקה.
"את בסדר?" טוהר שאל והרגיש ממש רע.
"כן, פשוט תעזור לי לקום…" סאלי חייכה כדי להראות שהיא בסדר.
טוהר נעמד, הוא הושיט יד לסאלי.
סאלי החזיקה ביד של טוהר והוא משך אותה אליו.
היא הסתחררה מהמהירות.
"את בסדר..?" טוהר שאל את סאלי שוב.
"כן." סאלי אמרה, היא שמה לב שהיא עומדת קצת יותר מידי קרוב לטוהר. 'אה?' היא שאלה את עצמה.
"בטוחה?" טוהר שאל שוב. הוא לא היה בטוח אם סאלי מרגישה בנוח עם המרחק בינהם.
"כ-כן…" סאלי אמרה. 'הוא מתכוון לשחרר אותי מתישהו?' סאלי חשבה לעצמה וגיחכה.
טוהר מיצמץ את עיניו לעבר סאלי. 'זה רק אני או שהיא נהייתה יפה יותר?' הוא חשב לעצמו.
עמית דפק את היד שלו בשולחן של סאלי בקול. "לא אמרת שאת עוזרת לי באנגלית?" עמית שאל את סאלי ושמץ של תוקפנות עלה בקולו. 'מה הוא חושב שהוא עושה?' עמית שאל את עצמו. אין מצב שהוא היה יושב בשקט בזמן שהמרחק הזה בין טוהר לסאלי בכלל קיים.
הרעש הבהיל את סאלי והיא שמה את היד שלה על החזה שלה.
טוהר שיחרר את היד של סאלי. "סאלי," הוא אמר.
"מה..?" סאלי שאלה.
"הקלמר שלך…" טוהר אמר.
"אה. נכון." סאלי אמרה. היא הושיטה את היד שלה ולקחה את הקלמר שלה.
"אני יכולה לעזור לך בהפסקה הזאת." סאלי אמרה לעמית. "ואתה יודע, לא היית חייב לדפוק ככה בשולחן, זה הבהיל אותי."
"כן הייתי חייב." עמית אמר והסתכל על טוהר שגילגל לו עיניים.
מאי החזיקה ביד של סאלי ורצה איתה למאוחרי בית הספר, לאיפה שכל החבורה תמיד הולכת בהפסקה האחרונה.
"אני חייבת לספר לך משהו סופר חשוב!" מאי אמרה אחרי שהיא וסאלי התיישבו על הדשא. היא תכננה לספר לסאלי שהיא גילתה שטוהר וירין מאוהבים בה. היא לא חששה למסור לה מידע מוטעה כי היא ידעה במאה אחוז שזה נכון!
"מה?" סאלי נהייתה סקרנית.
"מה..?" טוהר שאל את ירין ואת עמית שהסתכלו עליו.
"לא יודע… אתה לא חושב שהגזמת קצת עם המרחק בינכם?" ירין שאל את טוהר.
"אה? הגזמתי? אני רק עזרתי לה לקום." טוהר אמר.
"כן… רק שהיא נחתה קרוב מידי אליך…" עמית אמר וגילגל עיניים. הוא תהה אם סאלי ייחסה חשיבות רבה למרחק בינה ובין טוהר.
"אני לא מבין. אז הייתם מעדיפים שהייתי משאיר אותה על הריצפה?" טוהר שאל.
"טוב, אם מרחק כזה בינכם… אני מעדיף שכן." עמית אמר ויצא מהכיתה.
טוהר וירין יצאו מהכיתה גם הם.
"מאי?" סאלי שאלה. "מה את רוצה לספר לי..?"
מאי לא ידעה מה היא מעדיפה, לספר לסאלי את מה שהיא גילתה או שלא לספר לה וככה היא תשאיר את העניין מעניין יותר.
"אמ… רציתי להגיד לך ש…" מאי התחילה לומר. היא ראתה את טוהר, ירין ואת עמית הבן מתקרבים. 'אוף… זה כזה מעצבן. באמת לספר לה?' מאי חשבה לעצמה.
"כן..?" סאלי דירבנה את מאי להמשיך.
"אני רוצה להגיד לך ש..!" מאי אמרה.
"שמה?" סאלי שאלה
תגובות (2)
סלמלך יקירתי,
זה אישי. מאוד אישי. מעולם לא התחברתי רגשית לסיפורים מסוגת 'סיפורי אהבה'. קראתי, והשתעממתי. הכרחתי את עצמי לקרוא, וסבלתי.
זה לא אומר כלום על יכולתך לספר סיפור! אני בטוח שיש כאלו שיעריכו מאוד את מאמצייך.
קוראים יקרים – תגובות בבקשה!
אני, אישית, לא הצלחתי להנות מהסיפור. צר לי, פרשתי.
אני לא גזען, אני שונא את כולם.
(זה סלמלק)
תודה רבה על התגובה!!
אני מאוד מעריכה.