חומות של פחדים
אני מוצא את עצמי רחוק, נסחפתי עם הגלים. אני בוכה רוצה לצחוק, לחבר את הכל להשלים. ים יבשה אש ורוחות, רוצה בלי גבול עוד לשחות. מהפחות אל יותר אל פחות. לפרוץ וליצור מהפכות.
הקרובים הם כה רחוקים, בלב יש חומות של פחדים. בעצמם כולם עסוקים, ונהיים עוד יותר בודדים. עכשיו לי עצוב ניפגש בשמחות, והם רק באות כבר הולכות. ולפתע הולכות הנפשות אל שוחות, מספרות שהיו כאן אורחות.
תגובות (1)
אהבתי… יפה מאד!!!!