בחירות שצריך לבצע- פרק 9

עליתי בחזרה הביתה.
"הבן אדם הזה הופיע לידו משום מקום!" סיפרתי לאמא שלי
"טלפורטציה," היא מנחשת.
יכול להיות שאמי צודקת וזה באמת טלפורטציה, אבל כרגע הדבר היחידי שיכולתי לחשוב עליו הוא שינה.
הלכתי לחדר שלי וצנחתי על המיטה הרכה וחמימה שלי שלי.
לקח לי הרבה זמן להירדם. המוח שלי היה עסוק בלעבד את המידע שהוא צבר במהלך היום הזה.
התרוצצו לי בראש הרבה שאלות כמו:
למה האיש הזה צפה בי?
האם יש עוד אנשים שמסוגלים להשתגר ממקום למקום?
האם יש עוד כוח על חוץ מטלפורטציה שאני צריכה לדעת עליהם?
איך זה שהיער לא השפיע עלי?
האם אני צריכה להתחיל לפחד לצאת מהבית?
ועוד מלא שאלות שלא היו לי אליהן תשובות.
בסופו של דבר התחלתי להרגיש יותר ויותר עייפה ובסופו של דבר שקעתי לשינה עמוקה. בבוקר התעוררתי אנרגטית יותר מאשר אתמול בערב.
הדבר הראשון ששמעתי היה את רחש המחבת מכיוון המטבח.
צחצחתי שיניים, שטפתי פנים, הסתרקתי והלכתי למטבח. אמא שלי בדיוק סיימה להכין חביתה לשתינו והתיישבנו לאכול.
אחרי דקה ארוכה שברתי את הדממה.
"אמא, איך זה שהיער לא השפיע עלי?"
היא לא ענתה אך לאחר רגע ארוך אמרה
"אני לא יודעת."