היא
מסתורית כמו הלילה
חמקמקה כמו שיגעון,
כשהיא איתך לא די לה
ואין בה שום היגיון.
היא חיזיון תעתועים שמתמשך,
אובדן חושים שמסתבך.
תראה איך לפתע,
כל חלק בך מתרכך.
שורפת כמו להבה
זורמת כמו נהר,
קוראים לה אהבה
ואין בה דבר זר.
היא לא תרפה מנפשך
תכלה את מציאותך
תראה איך לפתע,
אתה לא אדון לעצמך.
לי, אתה לא חייב להאמין
אבל את דברי אומר,
מבלי להקצין
תשכח מחירותך
כשמוחך,
טובע באוקסיטוצין.
תגובות (0)