אימא חלק ג'
שהתעוררתי מצאתי את עצמי בבית חולים
קלטתי שפיספסתי חצי מההלוויה וכעסתי על עצמי. "התעוררת! איך את מרגישה ליה?" האחות נכנסה חייכה בהגזמה והביאה לי אוכל מסריח.
"הכל טוב" עניתי לה בחיוך מפחיד.
"את חייבת להשתלט, אני יודעת שמה שעברת זה ממש קשה אבל את צריכה לדאוג לעצמך"
היא מחייכת אליי… מה היא רוצה ממני?
אני לא מצליחה לשקוע במחשבות, הכל נעלם,
לעזאזל בטוח נתנו לי משהו.
"היי מה שלומה?" אבא שלי נכנס ושואל את האחות. "אבא! אני ערה זה בסדר אתה יכול לשאולי אותי" אני אומרת לו בטון "נינוח".
"מאמיי" הוא מתקדם לעברי ובא לנשק אותי במצח "אבא די נו יש לי סחרחורת" אני מרחיקה לו את הפרצוף.
הוא עושה פרצוף מודאג ונזהר יותר "איך את?"
אני מסתכלת עליו ועדיין המחשבות לא חוזרות לי, אני מחייכת אליו "אני בסדר".
הוא מלטף לי את הפנים בעדינות "אני כאן בשבילך תמיד, את יודעת את זה נכון?" הוא מביט בי בדאגה. אני נזכרת…
בהכל, מהתחלה ועד הסוף, אני זוכרת גם שכל המשפחה איבדה את אימא, אני זוכרת שזוהר,אחותי גם הייתה שם, יותר קרוב אפילו כשהכל קרה.
לא רק אני, אז למה לעזאזל אני לא מצליחה לשלוט בעצמי זה מכה בי ויורדת לי דמעה קלה ומגיעה עד האוזן מפריעה לי להקשיב לקולות מהאירוע "אימא!! לאאא!" אני עוצמת עינים ונזכרת, אני רוצה להיזכר, זה מה שנשאר לי ממנה… "אחורה אחורה בבקשה, ליה, ליה!"
אני פותחת עינים ורואה את האחות מביטה בי בדאגה "מה את עושה? מה את עושה?"
אני מסתכלת עליה אני מסתכלת על אבא שלי שלקח כמה צעדים אחורה ועשה כדברה ואני נותנת למוח שלי לתהות אם דמותה של האחות זאת אימא שלי… "אימא?"
תגובות (0)