שירים במתנה

ראשית, אסף, זהו שיר מקסים.
היופי הוא מתמטי. זה מסובך להסביר, אך כשהמתמטיקה מלווה יצירה, היא יפה. גם מי שלא מבין במתמטיקה, מבין את היופי.

המבנה אחיד, קצוב, שווה וחורז.
מהבריאה (כולל סדר הבריאה) דרך מחזור החיים (מטרת הבריאה), עבור בטעם החיים, ומהיחיד אל היחד.

שנית,
שיר לכל מצב רוח – מאוד ישראלי.

שלישית,
'שמיים' אינה חרוז ל'שמיים'. אין לי פתרון, רק הצבעתי על חריקה קלה.
"על נוף (מלא) הוד והדר" – המלצה בלבד. משקל השורה ארוך מן השורה החורזת.
את "רק שיר אחד שמרתי/ לעצמי" כדאי לדעתי לפרק: "[אך] רק שיר אחד/ שמרתי לעצמי". שוב עניין של משקל.

רביעית,
אני לא גזען, אני שונא את כולם.