בְּלִי תְּלוּת.

מְחַכֶּה לְאֵיזוֹ עֶצֶם שֶׁתִּזָּרֵק לְכִוּוּנְךָ.
שֶׁתְּמַלֵּא אֶת אֶת הֶחָלָל הַזֶּה. אֶת הַצְּעָקָה שֶׁמְּהַדְהֶדֶת עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שְׁנוֹת קִיּוּם.
אֲנִי אֲהוּבָה?
אֲהוּבָה?
הובָה?
בָה?
בָה?
בָה.
הַנְּשָׁמָה שׁוֹאֶלֶת וְהַנֶּפֶשׁ זוֹעֶקֶת. כַּמָּה אָהַבְתָּ כַּמָּה רָצִיתָ. כַּמָּה נָגַעְתִּי בְּךָ עָמֹק בַּלֵּב.
כַּמָּה שֶׁאֲנִי מַשֶּׁהוּ. מְיֻחָד. כִּי מִזֶּה אֲנִי מִתְקַיֶּמֶת.
אָז רַק תִּתֵּן לִי קִיּוּם. תֵּן אִשּׁוּר.
תְּמַמֵּשׁ אוֹתִי.
וְאוּלַי אַרְגִּישׁ אֶת עַצְמִי.

זֶה קָשֶׁה לִהְיוֹת תְּלוּיָה, כִּי עַד הַמִּלָּה הַטּוֹבָה אַתְּ חֲסֵרָה, כְּבוּיָה. מְחַכָּה שֶׁמִּישֶׁהִי תַּדְלִיק אֶת הָאוֹר.
שֶׁתַּגִּיד לִי שֶׁאֲנִי אוֹר.
וְאָז אוּלַי אַאֲמִין לָהּ. אֲבָל אַחַר כָּךְ אֶרְצֶה עוֹד.
כִּי אֵין לְזֶה סוֹף, וְאֵין לְזֶה שֹׂבַע.
בּוֹלַעַת מַחְמָאוֹת. אָנֹכִי.
קָדִימָה. תֵּן לִי. וַתִּתֵּן עוֹד וָעוֹד. עַד שֶׁאַרְגִּישׁ שְׂבֵעָה. עַד שֶׁאַרְגִּישׁ מְלֵאָה.
עַד שֶׁ-אֲנִי- אַרְגִּישׁ שֶׁ-אֲנִי- מַשֶּׁהוּ.
עַד שֶׁאַרְגִּישׁ שָׁוָה.
שָׁוָה שָׁוָה, אֲבָל כְּבָר לֹא כָּל כָּךְ מַרְגִּישָׁה אֶת עַצְמִי. כְּמוֹ בָּלוֹן בְּלִי אֲוִיר כְּמוֹ מַשֶּׁהוּ שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁוּת.
רוֹצָה לֶאֱהֹב אֶת עַצְמִי.
בְּלִי תְּלוּת בַּאֲחֵרִים.
בְּלִי תְּלוּת.