סיפור קצר

שולט נטל תרומה אישית
מהקופה הציבורית.
שופט פלט תגובה רגשית
על הצרימה העקרונית,
הליך גזר
ועל עצמו חזר, והתעקש
"חבל אבל האיש גנב."
סתם ולא פירש,
למרות שלקצתם
זה קצת כאב
וגם היתה עת סתיו.
בהצהרה מאוד יצרית
את שלוותם עכר.
זה סוג דברים
בהם אדם ניכר
פה נבחנים גברים
מסתם גנב
כך נפרדים על אם דרכים
היעקב מהעשו
"יש לי ספק נא לחטט
במעשיו
האיש
על שלל חוקים
חלף עבר
מגיע לו חצי שנת מאסר
פחות אולי יותר,
תלוי הסדר ואם לא נתפטר."
הגרגשים על פרשות דרכים
הומים ונרגשים
"גדול אדוננו משאר החוטאים
החוק בשבילו כבר מזמן לא מתאים
נכתוב חוק חדש
אם נעים לא נעים
וישפוט אלוהים.”
הזקן המסכן (אלוהים כועס לעצמו מתייחס)
בכלל לא התכונן
ללמוד שוב את החוק
הנבלות ששינו את תולדות המוצאות
עכשיו ישנו לו את פני הבאות
ואם לא יקפיד
הם מדבירים את העתיד
בגבורה עבר סדרה של גמילה
ועד שלמד לא לומר אף מילה
דומם לעצמו בקרבו מתפלל
ושילכו כולם לאלפי עזאעזל