אשליותיו של סופר מתחיל

על הכריכה האחורית של הספר שהוא רוצה לכתוב יהיה כתוב: "יומנו של ערס". סיפורו המרתק של יוסי כהן משכונת גליקסון בקרית-גת שהתגלגל להיות ערס מצוי בשכונתו, נהנה בחברת חבריו, והיה אמור להיות ערס עד יום מותו. אירועים שונים שקרו לו בזמן האחרון שיבשו והסיטו אותו ממסלולו המתוכנן.
סיפור סוחף ומרגש שנכתב ביד אמן על ידי הסופר דוד נתיב, זהו ספרו הראשון והוא מהווה ציון דרך בנתיבי הספרות העברית. דוד נתיב חי בישראל ומתגורר עם משפחתו בקרית – גת.

דוד נתיב שוקד בימים אלו על ספרו השני (לצורך השלמת הכנסה) :

"יומנה של ערסית". סיפור המרתק של פרחה מקומית, קופאית בסופר מרקט גדול, בו היא מגלה שהחיים יכולים להיות שונים. סיפור סוחף ומרגש…

עד כאן הכריכה האחורית.

דוד מודע לכך שהסיפורים הללו מחייבים עבודה רבה של תחקיר והכרה מעמיקה יותר של הדמויות האמיתיות המשוטטות ברחובותינו. ועליו פשוט להתיישב ולכתוב מה שיבוא ולסדר תוך כדי כתיבה את הרעיונות, הסצינות וזרם העלילה עד סופם המרגש שיגרום לקורא לדמוע קלות או להתייפח חרישית תוך הרגשת תודה וסיפוק על קנייתו את הספר בשבעים ושמונה ש"ח (שיניבו לדוד נתיב שקלים בודדים, ולמו"ל להגיש שוב את דו"ח המע"מ החודשי שיתפח להפתעתו) ולהרים את שפורפרת הטלפון בתת מודע, ולחייג לחבריו כדי להמליץ על הספר בפניהם.

אותו דוד נתיב יושב באותה עת במרפסת ביתו, מעשן את מקטרתו כסופר ותיק, משעין את רגלו על מעקה המרפסת ותוך התבוננות בנוף ממול, מחשב כמה זה יוצא שמונה אחוזים משבעים ושמונה ש"ח כפול אלף תשע מאות ותשעים ספרים בשבוע במשך שלושים שבועות. וכשהוא מבין שזה לפני מס. הוא כבר לא בטוח שהמאמץ היה כדאי, אלא אם כן הספר יתורגם לשפות זרות. מעניין אם היפנים יבינו זאת אם כן זה יכול להיות לא רע מאחר והם נפוצים בכמויות גדולות בארצם. מעניין מה קורה בסין. לפי השמועות יש שם יותר מדי אנשים. השאלה היא כמה מהם יודעים לקרוא. בכל אופן פרס נובל לספרות עשוי להשלים את ההכנסה. הפרס יכול להיות מוענק לחילופין בנושא אנתרופולוגיה או חקר התפתחותו של האדם. אבל גם אם לא, דוד נתיב לא נשבר. הוא את מטרתו הגשים: להיות סופר.