ריקוד לאור הכוכבים

עמדתי בצד והסתכלתי על הזוגות הרוקדים גבר אחד ניגש אלי והושיט את ידו. באתי לנשף בכוונה של לשרוד עד הסוף כדי לרצות את הורי אבל לא יזיק לי לנסות להנות מהערב,
הנהנתי והנחתי את ידי על ידו הוא חייך ולקח אותי בריקוד לצלילי המוזיקה לכיוון הרחבה,
הבטתי על פניו, עייניו היו בצבע שחור פחם כמו שערו ועורו היה בהיר כלבנה,
המוזיקה השתנתה ונהיתה קצבית יותר ,כמה זוגות עזבו את הרחבה.
"אפשר שיר נוסף"? הוא שאל, הנהנתי בחיוך.
בהתחלה רקדנו בקצב איטי ואט אט התחלנו להגביר את הקצב הוא סיבב אותי ואני נשענתי לאחור והבטתי בכוכבים המנצנצים דרך תקרת הזכוכית, רקדתי בחופשיות לצלילי המוזיקה.
תמיד אהבתי לרקוד ונראה שגם הוא, לאט לאט ראיתי את הרחבה מתרוקנת ואת תשומת הלב מופנית אלינו, המשכנו לרקוד לצלילי המוזיקה בתיאום מושלם אחד עם השני, זה היה נפלא.
בסיום השיר עזבנו את הרחבה והלכנו לצד והוא פנה אלי, "מה שמך"? שאל.
"מריאנה, ושלך?"
"שמי אליוט ,אני חייב להודות שאת רוקדת נפלא"
"תודה, היה לי העונג לרקוד איתך"
"את מפה?"שאל" אף פעם לא ראיתי אותך"
"אני לא מכאן, הורי הוזמנו לנשף "עניתי
"אני שמח שבאת"
"כן גם אני" עניתי, והרגשתי איך פני מסמיקות הסתכלתי לתוך עיניו, והוא הביט בעייני בחזרה בלי להסיט את מבטו, הרגשתי פרפרים בבטן ואז שמעתי את אימי קוראת בשמי ומתקרבת לכיוונינו,
"אנחנו צריכים ללכת אביך כבר יצא" אמרה אימי
"אני באה" אמרתי, ואימי יצאה מהאולם
"היה לי נעים להכיר אותך" אמרתי וחייכתי
"גם לי אותך, אני מקוה שניפגש מתישהו" הוא אמר ופתח את דלת האולם
"כן גם אני" אמרתי ויצאתי מהאולם
עליתי על הכרכרה והסתכלתי על המבנה עד שהוא לא היה באופק.