קייט כבר לא כאן

קייט עברה את הסגר לבדה. לובשת מסיכה בכל פעם שהיא יוצאת. שוטפת את המצרכים שלה. מנגבת את ידיות הדלתות. שוטפת את הידיים ללא הרף. מכולת פעם בחודש. היא גדלה כילדה חולה ולכן נמצאת בקבוצת סיכון ונוקטת כל אמצעי זהירות אפשרי.

להיות בקבוצת סיכון פירושו שזה עלול להשפיע עליה גרוע יותר מאשר לרוב. זה אומר שהיא כבר עשתה סידורים לכלב שלה ספוט, רק ליתר ביטחון. זה אומר שהיא עושה תרגילי נשימה כבר חודשים.

אבל בכל פעם שהיא יוצאת היא רואה אנשים ללא מסכות. היא כבר לא מעירה לאנשים, כי הם אומרים לה להזדיין בכל פעם שהיא מבקשת מהם להיות איכפתיים יותר כלפי האחר. מילא זה, אבל אנשים הולכים ממש לעברה. צועדים ללא מסכות וממש נתקלים בה בזמן שהם עוברים לידה והיא פוחדת.

כי אנשים לא לובשים מסכה במחשבה שהם מרגישים בריאים אבל הם יכולים להיות א-סימפטומטיים ועדיין להפיץ שלא ביודעין. הם חושבים שגופם חזק יותר ממיליוני אחרים שנדבקו ועוד כחצי מיליון מתים. חשוב להם יותר להראות את השפתיים מאשר שקייט תוכל לחיות.

קייט לא שרדה. היא הפכה לעוד מספר בסטטיסטיקה והסידור שהיא עשתה לספוט? הכלב שלה נזרק לרחוב, לא יודע מה קרה לנערה שיום אחד נעלמה. הוא ממשיך לחפש אותה ברחובות הומי אדם.