משפחה
כמו עלה נידף ברוח כמו עץ חזק נטוע
כמו ברק , כמו טיפות קטנות של טל
בשעות הבוקר מוקדמות.
אני לא שייכת לכאן לא שייכת לשם
שייכת לכולם שייכת לאף אחד.
כמו פאזל שחסרים בו הרבה חלקים
כמו בקבוק של קולה עם מיץ ענבים
מי אני , מי יאהב אותי , המשפחה שלי לא רוצה אותי
כמו טעות במשוואה "אוי למי היא קרתה"
מסתכלים עלי בעין חצי עצלה .
מחפשת משמעות מחפשת אהבה קשה להיות אחת
שונה, משהו ריק בי , חזק מהשורש
לא מצליחה להסיר את התחושה
לעבור הלאה.
טאח זה מכה בי שנייה , ואז מכחישה
הרוב רואים רק, את שאריות הדמעות
אחרי לילה כואב
מביטים בפליאה על העיניים הבורקות.
אז מעבירה יד על עיניי, כדי להתחיל
את היום החדש.
יש סיבה למה?
תגובות (0)