בלו -פרק א הטקס
"אוקיי , לאט לאט "
בהה
הוא מרים לי את השיער
"ילדה טובה"
נשימה עמוקה , אנחנו יושבים על המדרגה ואני לוגמתמהמים שהביא לי,
"תודה" אני אומרת , הקול שלי קצת צרוד..
"לפחות הרווחתי עוד כמה רגעים איתך " הוא אומר ומביט בי
אני צוחקת..
"כמה זכית באמת.."
עובר איזה רגע בשתיקה, אני מנסה לנקות קצת את הראש ..
"אז את מרגישה יותר טוב?"
"כן עשית את שלך.. " אני לוקחת עוד אוייר
" יש לך קעקוע מיוחד בעורף מה .."
פאק
שיט
שיט
זה פגע בי..
"תודה מותק היה לי העונג אני, אני חייבת לזוז.."
"מה"?
אני לא נותנת לו לסיים ועפה מהמקום..
אין לי זמן לזה באמת.. אוח קלאוס הולך להתעצבן, על האיחור הזה הממ אני כבר יחשוב על תירוץ בדרך..
" היי מוניתתת " בבקשה תעצור נו אני מנופפת את ידי שיבחין כבר
הוא עוצר בחריקה מוגזמת אבל תודה לאל עוד נישאר לי קצת מזל היום
"קח אותי לדנוויל , אני כבר יגיד לך איפה לעצור"
"אוקיי "
בחור חמוד שמנמנן שחום עם כובע בייסבול..
הייתי אומרת בן 24 בערך יש לו זקן שמנוני
וחולצה של מלחמת הכוכבים .. כמו שאמרתי חמוד.
או אני אוהבת לבחון אנשים אני מתכוונת אני עושה כל הזמן במודע ובלי .. בוא נגיד שיש לי כישרון טיבעי לזה " אמ אדוני " אני מבחינה בשרטוטי הברקוד הקטנים שהשאירו לי כסימנים בדרך
בלי צחוק העיניים שלי יכולות לקרוא אותן אני יסביר אחר כך..
"אחרי הפרסה תעצור לי בצד ליד הספרייה תודה,"
הוא מהנהן בראשו..
אוקיי ברגע הזה חשתי את הבטן של מתהפכת שוב ,שאני כמעט קופצת מהמונית כשהוא עוצר ואני פותחת את הדלת..
"תודה! לילה טוב"
הוא מחייך ובמהירות שגורמת למכונית לאבד שיווי משקל נעלם מהמקום..
אוקי הגענו נשימה עמוקה, אני צריכה את זה הרי כל האנשים המעצבנים והסנובים בתבל כאן..
טוב.. חוץ מאלי ומאיו..
ופותחת את דלת הספרייה..
"שלוום לכווולם"
אוח
תגובות (1)
סיפור מדהים