idomeir48
שיר מנפשו של אאוטסיידר.

השריטה שבלב / עירבון מוגבל

idomeir48 11/06/2020 599 צפיות 6 תגובות
שיר מנפשו של אאוטסיידר.

כל כך הרבה טעויות עשיתי, כל כך הרבה פספסתי;
הרבה דברים שלא עשיתי בעבר, אבל עדיין אני ממשיך אותו דבר.
הייתי תמים אז, לא אמיץ כמו היום;
אבל עדיין אני לא יכול, עדיין ממשיך לדמיין את הכל.

אז הכל היה פשוט, אז עוד לא הייתי כה שרוט;
אז חשבתי שיהיה טוב, אז עוד חשבתי שאוכל לאהוב.

השתתפתי במלחמה והייתי בקרב;
להתקרב רגשית זה קשה יותר, זה על חלק פרטי שלי לוותר.
אם הייתי יכול לנתב את הלב, הייתי עושה אותו פחות אמיץ ויותר חופשי;
הייתי מקדיש לך עוד שיר מנפשי.

אז הכל היה פשוט, אז עוד לא הייתי כה שרוט;
אז חשבתי שיהיה טוב, אז עוד חשבתי שאוכל לאהוב.

אף פעם לא הרגשתי כמעט, תמיד הייתי די בצד;
לא רציתי להשתלב, אלא רק להתקרב.

רוצה להיות קרוב, אך תמיד כה רחוק;
רוצה להשתחרר ואיתך קצת לצחוק;
צריך לחשוף לך מעט רגשות, אבל גם את זה לא יכול לעשות.

אז הכל היה פשוט, אז עוד לא הייתי כה שרוט;
אז חשבתי שיהיה טוב, אז עוד חשבתי שאוכל לאהוב.


תגובות (6)

מתחבר,
מאוד אהבתי,חשבתי לרגע זה נכתב עליי.
קיבלת את הדירוג המקסימלי.

11/06/2020 22:47

    תודה :)
    זה נכתב מליבו של אאוטסיידר, אז אני מניח שכאלה שהרגישו בצד של ההתרחשויות בשלבי החיים השונים יכולים להזדהות

    12/06/2020 12:53

כמה קצר- ככה קולע, ממש אהבתי את הכתיבה וגם את התוכן, וגם יכולתי להזדהות עם כל בית (כמעט).

18/06/2020 01:54

    תודה :)
    נכתב בתקופה קשה, ועכשיו אני יחסית אחריה…
    בכל מקרה מעלה דברים שכתבתי פעם, כי לדעתי הם ברי הזדהות וממש יכולים להביא לאנשים נקודת מבט ולהראות דברים שעוברים על כולנו

    18/06/2020 13:37

ובנוסף, השריטות שלנו הן מה שהופכות אותנו למיוחדים שאנחנו. 🙃

18/06/2020 01:55

    חד משמעית.
    לעתים הן לא כיפיות ולא עושות טוב, אבל לגמרי יוצרות אופי

    18/06/2020 13:36
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך