סיפור ללא שם על וואן דיירקשן וזה פרק 66:))))

RackCityBitch3 02/09/2012 1358 צפיות 3 תגובות

קראתי את המכתב שוב ושוב, מנסה להבין למה היילי הסתירה ממני את זה?
בדיוק הפלאפון צלצל, בעצלנות כמו תמיד ירדתי למטה,
"הלו?"
-"מתוקה שלי, הארי עבר ניתוח ואני יודעת שאת לא רוצה לשמוע, אבל… הניתוח לא צלח"
"מה זאת אומרת לא צלח?"
-"באמצע העבודה אן התקשרה אלי והודיעה לי שעוד כמה שעות איך שהרופאים אומרים- השעות האחרונות שלו, האני אני רוצה שאת תבואי לכאן. אני יודעת שרבתם אבל תשאירי את זה מאחורייך, תיזכרי בהארולד החבר הידיד האח. אני, אן ג'מה, ממש נשמח אם תבואי"
מילמלתי איזה משהו וניתקתי לה, לא יכולתי להגיד שום דבר- מצד אחד….. לא אין פה צדדים. קשה לי לקבל את זה.
הודעות טקסט מג'מה מילאו את המסך שלי אחת אחרי השנייה
"איפה את?"
"אני רוצה ואני בטוחה שהארי גם היה רוצה להיפרד ממך,"
"את בסדר?"
"אני צריכה לדבר איתך"
"הוא הולך לנו, אני חייבת אותך פה- אנחנו בבית חולים המצב של הארי ממש לא טוב"
נאנחתי וכיביתי את הפלאפון שלי.
החלטתי שאני הולכת לשם, לפחות לראות אותו… לא להיפרד

כשנכנסתי לחדר המלא בצפצופים של המכונות האלה, המבטים הסתובבו אלי, העיניים מודאגות והעייפות והסתכלו עלי
הייתי מחוצה בין זרועותיה של ג'מה שהתחילה לבכות,
-"אל תבכי אל תעשי את זה קשה"
"אני לא יכולה לראות את זה"
-"אל תסתכלי על זה, רוצה לצאת?"
-"היי קימברלי"
"היי אמא, היי גב' סטיילס" אמרתי בלי לחייך, אן חייכה חיוך קטן וחזרה להסתכל על הארי.
"אני חושבת שאני צריכה זמן לבד עם הארי" אני נשבעת, זה נפלט לי. אני לא תכננתי להגיד את זה, לא תכננתי בכלל להישאר.
אן הנהנה ביחד עם אמא וג'מה, הן יצאו מהחדר, לא ידעתי מה לעשות אז פשוט התיישבתי על הכיסא ליד המיטה, ליטפתי את ידו שמחוברת למכשירים, "If we could only turn back time"
"הארי אני לא רוצה לבכות, אני לא רציתי לבוא לפה… אני לא יודעת מה הביא אותי לכאן, אני לא יודעת למה אמרתי שאני רוצה לשבת כאן לבד, איתך."
"אני אזוז לי, לשבת כאן כל היום ולהסתכל עליך לא משהו שאני אוהבת לעשות, פעם אהבתי."
הוא הזיז את היד והרים אותה, -"הארי?"
"שמישהו יקרא לאחות!" צעקתי, "לא" הוא לחש, "אני בסדר אל תיקראי להם, לא" הוא המשיך לדבר, הרופאים ואמא נכנסו לחדר, הוא תפס את ידי, ניסיתי למשוך את ידי אבל הוא לא עזב.
האחות ביקשה מאיתנו לצאת מהחדר אבל הוא לא שיחרר את ידי
"הארי תשחרר לי את היד"
-"תנשקי אותי"
"מה?" כיווצתי את עיניי והסתכלתי על ג'מה ואן, -"תנשקי אותי"
הוא פשוט משך אותי אליו, שפתיו מחצו את שלי, וכמו תמיד הדרך שבה השפתיים שלנו התאימו אחת לשנייה.
התנתקתי ממנו בכוח, -"אני כל כך מצטערת, אני לא הייתי צריכה לבוא לפה"
כיסיתי את פניי עם הידיים ויצאתי מהחדר, פשוט רציתי לברוח וכך גם עשיתי.

הרגשתי שיש לי חום כשנכנסתי למיטה והתכסתי עם הפוך, בדיוק קיבלתי הודעה מג'מה
-"אני מאוהבת בך"
"אני לא אפסיק להודות לך"
"אני אוהבת אותך על זה"
"השתחררנו בשלום, את כאן?"
"האני הכל בסדר?"

לא רציתי לדבר עם אף אחד, פשוט ללכת לישון ולא להתעורר יותר. אני הצלתי אותו, ואת האמת ממש קשה לי, אני לא רוצה שיודו לי שידברו איתו שיחפשו אותי, כמעט שחכתי מזאיין,

"כן כן, גם אני הייתי מופתעת מהנשיקה! חמודים שלי, איך הוא?" שמעתי את אמא מדברת בחדר שלה, זה ברור לי שהיא תדבר עם אן אחרי כל זה.
אחרי כמה דקות היא ניתקה את השיחה ויצאה מהחדר, וכמובן תפסה אותי
-"אמא"
"הוו בוקר טוב לך"
-"למה את מדברת עם אן עלי ועל הנשיקה של הארי?"
"זה היה מקסים, וזה אכן העלה לכולנו את המצב רוח"
-"אמא תפסיקי., זה מביך"
"תגידי תודה שאני לא הולכת לשאול אותך איך הוא מנשק-"
-"אמא!",
לא היא לא רצינית, לא קרה לי דבר כזה בחיים. ירדנו ביחד למטה והתיישבנו מסביב לשולחן, "אני יכולה לשאול אותך אז..?" היא אמרה בשקט, -"לא" תקפתי. אותה זה הצחיק, אותי לא ממש.
-"איפה היילי?"
"היא אמרה שהיא עובדת היום עד 12"
היא לא יודעת איזו הפתעה מחכה לה אחרי 12.


תגובות (3)

מעניין מאוד איזה הפתעה תחכה לה חח ;)

02/09/2012 12:11

תמשיכי , תמשיכי , תמשיכיייייי

02/09/2012 12:12

תמשיכי !!

03/09/2012 05:17
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך