הכאב…
הכאב..
הכאב החד ששורף את נשמתך!
שמשאיר בפיך טעם צורב
הכאב..
הכאב שמכלה את גרונך,
שמנסה לפרוץ החוצה כמזרקה סתומה..
הלובן הצחור בעיניך אט אט מאדים ונרטב…
הפנים מתחילות להאדים והצריבה בליבך ממשיכה…
דמעות..
דמעות מלוחות גולשות באיטיות על הלחיים, אתה מנסה לעצור אותן! אך לשווא…
איאפשר להחזירן..
אתה לא יכול יותר! אתה מוציא אותו! יורק אותו לתוך דלי מתכת! ומיד אחרי זה אתה אומר –
״ניצחת..״
״מה זאת אומרת ניצחתי?״ אומר חברך בתמימות.
״איאפשר להשאיר 3 פלפלים חריפים בפה יותר משעה – הנה 5 שקל.״ אתה מוסיף ותוחב אל ידו את פרסו.
״ידעתי שלא תחזיק מעמד.״ אומר חברך בחיוך.
תגובות (14)
וואו,
זה מושלם!
כתיבה מצוינת!!!
תכתוב עוד כאלה;)
חחחחחחחח יואווווווו!
אהבתי!
אהבתי!
ואהבתי!!!!!!!
חחח.. פלפלים.. גדול!
מתה על הכתיבה שלך!
חחחחחח ענק!!
אחד השירים!! הכתיבה ממש מעולה והרעיון ג-ד-ו-ל!
תמשיך לכתוב! =)
היי!זה קרה לי פעם1רק שאני ניצחתי!
אממ.. תודה..
לא חשבתי שמישהו יקרא את זה.. אבל.. תודה!!!!!!
חחחחחחחחחחח
שיואו!!!
אחי זה היה טואוב!!!
חחחחח מה זה אהבתי את הרעיון!!
אין אין מתה על המוח שלך!!!
וואי זה היה מצחיק לאללהXD
אין צורך להסביר למה, נכון ?:D
ברור שיש צורך להסביר!
זה הכאב שלי!
אהבתי!!!
התפנית של הפלפלים בסוף קרעה אותי XD
פשוט מהמם! אני רוצה לקרוא עוד כאלה אז…תמשיך לכתוב :)
תודה!:)
חחחחח אהבתי ביותר, אני שומעת פה פארודיה על שירי כאב? ;)
חחחחחחחח ״שמנסה לפרוץ החוצה כמזרקה סתומה״? הרגת!!
חחחחחחחח ״שמנסה לפרוץ החוצה כמזרקה סתומה״? הרגת!!
סוף סוף!
מישהו שקלט את זה!
מאז שכתבתי ת׳סיפור חיכיתי שמישהו יקלוט עד כמה הדימוי הזה מטומטם!!!