חלק א- הקדמה

אני נושמת בכבדות. יושבת, רועדת כולי במושב האחורי. אמא ואבא מנסים לדבר איתי אבל אני לא ממש מצליחה להרכיב את המשפט. ככל שאנחנו מתקדמים החיוך נפרס על פני והלב דופק בהתרגשות ולא בפחד.
קולות ממלאים את ראשי וגופי. סוף סוף הגעתי לרגע. סוף סוף הגעתי להגשים את החלום. לכבוש את העולם. להראות לעצמי ולעולם (אני לא יודעת למי יותר) שאני חזקה ומדהימה בדיוק כמו שאני חושבת ושמעטים הצליחו לראות. אני מעיפה את המחשבה מראשי ומנסה לא לחשוב על איך יהיה.
אני אוחזת את התרמיל בחוזקה כאילו הוא עומד להיתלש ממני. חושבת איך זה ירגיש להיות כל כך חופשיה אבל רחוקה כל כך הבית.
כשאנחנו מגיעים לשדה התעופה אני פגשת שם את השותפה שלי.
נפגשנו דרך האינטרנט כדי להגשים את החלום. בעוד אמא לא הפסיקה להגיד לי שאני והיא נהייה חברות טובות אני הרהרתי אם החלום שבאנו להגשים הוא אותו חלום.
כשאנחנו נפרדות מהמשפחה. או יותר נכון היא מהחמולה שהיא הביאה ואני מההורים שלי. אמא שלי כמובן מתחילה לבכות ומביאה לשתינו שוקולדים.
כשאנחנו עולות על הטיסה הגוף שלי מתמלא התרגשות. אבל היא לא שותפה להתרגשות שלי. היא כבר הייתה בארגנטינה וחקרה את בואנוס אייריס מכול כיוון. אומנם הנחיתה שלנו תהיה בפריז קודם כל- לקונקשיין- אבל מכאן מי יודע מתי נחזור. אני בכל אופן מסתכלת מחוץ לחלון, נהנית להיות אני עם הרגשות העוצמתיות שלי. באיזה שהו מקום ריחמתי עליה שהיא לא מרגישה את העוצמתיות.
אני לא מצליחה להירדם בטיסה. אני מלטפת את המחברת הפרוותית שחברות שלי הביאו לי. הן רצו שאני אפתח אותה בטיסה אבל הייתי חסרת סבלנות. אני פותחת אותה פעם נוספת ומתחילה לקרוא את המילים.
אני קוראת את המילים רצופות אהבה של אמא ואבא שומעת בין המשפטים את התרגשות והפחד. בין הנקודות את הדמעות. אני קוראת את המחטבים מהחברות שלי. מעריכה כל כך שחשבו עלי ככה.
ברכה אחת אני לא יכולה שלא להפסיק לקרוא:
"עברת כבר את הצבא ועכשיו לדבר הבא, הטיול הגדול. ששם מה שאני חושבת שתעשי הכי הרבה זה לאכול. אז אני מאחלת לך שתיהני שם ותצברי חוויות וגם להכיר עוד חברות. ואם אפשר חבר.. בקיצור תטיילי, תהני ותבלי וגם תכירי כמה בחורים. שחיוך תמיד ילווה את דרכך. תשמרי על שמחתך וגם על עצמך. אוהבת ומאחלת לך ליהנות- אחותך וכמובן בפעם האלף תכירי איזה חבר חתיך אש"
אי אפשר שלא להעלות חיוך כשהמילים מתנגנות בראשי. אני מלטפת את הדף. מין אינסטינקט כזה לא ברור.
אני מחזיקה במחברת. כולם רשמו לי שם דברים מדהימים. גם משפחה וגם חברים. מוקפת באהבה אני יוצאת לטיול הזה. יודעת שאם יהיה לי קשה אני תמיד יוכל לפתוח את המחברת והם יהיו איתי.