הורג אותי ברכות
סיפורים שסיפרתי כנראה שלשווא. סרטים שאכלתי זוכרת שהשאירו טעם מר בקצה הלשון.
אתה לא חייב לי כלום, חברי היקר, השארתי את הדלת פתוחה לרווחה כדי שתוכל לנוע ממני בכל רגע שרק תרצה. בכל רגע שרק תרצה, אבל אנעל אותה ברגע שתרצה לשוב. אתה מבין? בעולם שאני חשה כרגע אני כאישה חייבת משהו לגבר, חייבת לשחק אותה קשה להשגה, חייבת להיות רכה ועדינה חלילה לא לרטון בו, חייבת לעמוד על שלי ולדעת איך לעשות את זה בלי לצאת רודנית.
לרגע מצאתי את עצמי אבודה ושוחה בתוך כישלון שאני עצמי יצרתי. אני לא רוצה בכך, אתה מבין? אתה כגבר צריך לדעת להרים את האישה שלך, כמובן אם היא נותנת לך סיבות לכך, ולדעתי אני לגמרי מביאה לך את זה. אתה כנראה עיוור ברגע זה.. אני אפילו לא יודעת איך להסביר לך את זה, וזה גם לא התפקיד שלי.
אנא, התעורר, אחרת אני אצא מהדלת בעצמי ואברח כמה שיותר רחוק.
תגובות (3)
הקטע שלך עורר בי רגשות מעורבים. מצד אחד שומעים ומרגישים את הכאב שלך, כל הציפיות כבר עושות אותנו חולות. ומצד שני מרגיש לי שיש כל כך הרבה מעבר במילים- 'אני משאירה דלת פתוחה'. שהמשפט הזה הוא מוקד העניין. מרגישה שיש שם צרחה מתוכך של- 'קדימה תברח כבר!'
למרות שאת כל כך רוצה שהוא יישאר וירים אותך, זה כל כך מפחיד להתקרב. כל כך מפחיד להיפתח. את משאירה דלת פתוחה כמו פתח מילוט. אולי אם תסגרי אותה תהיה אינטימיות, תרגישי שהוא דווקא רוצה להישאר. ותפסיקי לפחד כל כך. תפסיקי לאיים בעזיבה (שלך/שלו) כשהמצב נהיה מורכב ולא נעים.
אל תפחדי מעצמך. את לא צריכה להיות שום דבר בשביל אף אחד. ואם את עושה משהו, תפתחי את המקום של הרצון ולא רק את המקום של הצריך.
סליחה שניתחתי את הקטע שלך. פשוט כל כך הרבה דברים צרחו לי מבין השורות. יכול להיות שאני טועה. בכל אופן זה מה שהרגשתי. ♥
לגמרי הבנת מה ניסיתי להעביר, אני בעצמי אפילו לא שמתי לב שזה מה שהתכוונתי אליו בין השורות, אולי כי התכחשתי לכך.
אני אשתדל להפסיק לפחד שבגלל נפילות פה ושם הקשר יכול להיגמר.
תודה רבה על התגובה!
בשמחה, את מביעה את עצמך נפלא. הרבה בהצלחה עם זה ובכלל!