אב ובן – תלוי בעיניי המתבונן

תקשיב לי טוב!
אני לא עצבני, אני פשוט מאוכזב.
חשבתי שתתנהג באופן אחר,תשנה את הגורל.
אני לא כועס או מתבייש,
אני פשוט מתחיל לאט לאט להתייאש.
כמה ניסיונות ניסיתי?!
כמה דרשתי?
אין עונה.
אני רק רוצה להוות לו דוגמא אישית ולחנך,
שלא יחזור על אותם טעויות.
אני מודה שיש רגעים שקשה לי לעזוב את המושכות.

***
אני לא יכול יותר!
הם בכלל לא שמים לב.
אני רוצה ליפול לבד ולהתמודד!
נכנס לחדר את הדלת טורק.
מחכה לקול הקטן שיכנס.
המצפון שלי קם לאיטו ואני מנסה לחשוב,
מה הפעם עשיתי לא נכון?

אני רק רוצה שתדע,
שאני לא צועק כדי להגביר את קולי.
אני צועק כי משהו מתמוטט בתוכי!
אף חבר לא יעזור, קשה לשתף כשאתה בתחתית.
אפילו החבר הכי קרוב ישאר מבלי מילים.

***
תוריד את הטון לרגע,
תן לי להבין.
גם אני הייתי במצב הזה,
אתה די רגיל.
אך הדור שאליו נולדת לא ברור,
חוסר התמימות גורם לחוסר חשיבות.
במקום שתיצרו את עצמכם,
רוצים אתם להיות כמו אדם אחר.
כמובן שאפשר לקחת ממנו דברים מסויימים,
כדי שתיבנו את חלומכם!
תתקנו ותסדרו, כדי שהעולם שלנו יראה טוב יותר.
הכח בידיים שלכם!

***
שתקתי.
הבטתי בעינייו.
אהה..
אני צריך לחשוב על זה קצת.
ושמחה שמילאה את הלב,
שמישהו מאמין בי.
ואני לא לבד.