בלבנון.

ללבנון נכנסו קבוצה, רביעיה, יצא אחד
אחד נורה, שני נפצע, שלישי איבד גם את היד
האחרון לקח את כל הזכרונות לעד. בלב
בחלומו ראה הכל, דמם הפך לבוץ בחול
החזיק גופו של חברו והוא צעק בקול
זעק בכה והתעורר אך הוא כבר לא יכול יותר, לסבול.

מה שעבר אמר "לא אספר לאף אחד"
לא לאישה, ולא לאח, לאמא אבא, הוא עצמו נחתם
הבטיח שהכל טוב שלא ידאיג אותם
אך חלק ממנו עוד שם

לעזה נכנס בטנק אבל חזר בתוך ארון
האב בכה עליו שנה שלמה הוא לא יכל לישון.
בנך גיבור אמר קצין ביום ראשון, בשש.
מאותו הרגע הוא לא יכל שלא לבכות
עם כל דפיקה בדלת ורעש מהמדרגות
בכל שנה עולה לטקס ולהרצאות. על בנו

מה שעבר אמר "לא אספר לאף אחד"
לא לאישה, ולא לאח, לאמא אבא, הוא עצמו נחתם
הבטיח שהכל טוב שלא ידאיג אותם
אך יש חלק ממנו איתו.