רודפת אותי
את שוב רודפת אותי, אחרי הרבה זמן שלא ראיתי אותך מולי. בעיקר לפני השינה כשהמחשבות תוקפות ולא מרפות, כך את איתן, תוקפת אותי ללא יכולת הגנה.
הדמעות אינן יורדות וגם לא יוצא קול בכי או אנחה, אין שום חרטה, את רק באה ומזכירה לי את שהיה, את הטוב ואת הרע.
בלילות הראשונים עוד ניסיתי להימנע ממך, להתעלם אך כרגע אני פשוט נותן לך לתקוף אותי, לרדוף אותי, להזכיר לי אותך מתוך אמונה שכמו שהגעת למחשבותיי כך גם תצאי מהן, כמו שנכנסת לחיי וכל כך בקלות גם עזבת.
תגובות (0)