ואז
אהבנו אחד את השנייה כמו שאף זוג שהכרנו אהב
היה לנו מושלם בכל רגע
חווינו דברים שלא חלמנו לחוות
העזנו, פרצנו חומות וגבולות
לקחנו אחד את השנייה למקומות שלא הכרנו בעצמנו, ודאגנו שיהיה לנו הכי טוב שם
נכון, היה הרבה פעמים קשה, אני לא אשקר
ראיתי את האדם שאני הכי אוהב בוכה, והיא אותי
לא קלטת איך האדם שגורם לך לרצות לחיות הוא גם זה שגורם לך לרצות להפסיק לחיות
אבל איכשהו תמיד הכל הסתדר, כאילו שבאמת יש כח קסום לאהבה
איכשהו תמיד סיימנו בידיים אחד של השנייה, מחובקים, ומרגישים בטוחים
אני אומר איכשהו, אבל זה לא איכשהו, באמת היינו עד כדי כך מאוהבים, כל כך היה לנו אכפת אחד מהשנייה, שידענו למנוע מהמחסומים והמכשולים לפגוע בנו.
השתנינו אחד בשביל ובגלל השנייה.
השתנינו כי רצינו להשתנות
עשינו אחד את השנייה אנשים טובים יותר
דאגנו אחד לשנייה, ולצרכים אחד של השנייה, וזה היה חשוב לנו יותר מכל דבר.
זה באמת הייתה זוגיות מושלמת. אפילו ההורים שלי אהבו את הבן זוג אחד של השני
ממש יכלנו לראות אותנו ממשיכים, וחיים יחד לנצח, בבית משלנו, עם ילדים, וחיות, בלי בעיות, ורצינו שבאמת יהיה טוב, וידענו שאפשר רק אחד עם השני
וזה היה כל כך קרוב
אבל אז
אז הוא הגיע
תגובות (0)