מאבק בין ראשויות

מי שמתמחה סובל
את כל המגבלות בתקנות.
בהשלמה הוא מקבל
אחרי שהננו זמן אוזל
להתפנות ולגלות
שאקסמפלר הכי מובחר
חמק לו בין האצבעות
ללא אבל, או אילו או חבל.
פשוט הפסד, שאין איך לכסות.
"הקדים אותי אל המנוול,
ִמה לעשות"
וכל המלאכים, הנבוכים
בצרור שירי הלל
ונחמה פוצחים.
לעומתם שדים בצחוק תפל
מיעצים
שיתפלל
הוא הרי אל.
שטר התערבות קושאן ישן נושן
מונח על השולחן
ופרקליטי שטן
של שני הסנדקים
בוטשים בו כל הזמן
למצוא סדקים
אחרת ישובון אל המחסן
לרבוץ לאנחות
שנשמתם שם תאופסן,
בלי הצלחות אין הנחות.
ופעם לתקופה, כשהתמלאו המחסנים
הם מרוקנים, יוצרים שתי ערמות
ומתחילים לירות
ונשמות של הרשעים
גורמות לאבידות הכי גרועות
במחנה של היריב.
לכן הן כה מבוקשות.
משאזל הכל,
חוסלו כל הנפשות,
הנותרים
יושבים ביחד לאכול
ושני המצביאים
בהורדת ידיים,
קובעים מי המנצח בין השניים.