האור הנצחי / דוקטור לפט

"וּמָתוֹק, הָאוֹר; וְטוֹב לַעֵינַיִם, לִרְאוֹת אֶת-הַשָּׁמֶשׁ.", אמר קהלת, החכם באדם.
הלוואי והייתה לי שמש, אך אור לא חסר. מאור אחד לאור אחר במשך כל היממה; ואינו מתוק כלל וכלל. בין אם זה בכלא הצבאי, בזמן השמירה באגף, באמצע הלילה – כשהכל מסביבי מואר ורק במחשבות הכל חשוך. בין אם זה באמבולנס, בזמן המשמרת – כאשר הכנתי את עצמי לעתידי כרופא; כאשר כבר נהייתי לרופא – זה רק החמיר – במשך כל המשמרות הכל מואר מסביב.
ואז, כאשר נהגתי לי לביתי, לאחר שבועות של משמרות ארוכות ושינה מועטה, עיני הטרוטות נעצמו לי. ושוב, האור המציק, המסנוור, והבוהק, ואחריו אור נוסף, שונה – גם ממנו ניסיתי לברוח.
ברחתי לכיוון החושך.