התגלות פרק 9 – גילוי האמת והשקרים

"מה כדי לי ללבוש היום?" סיאו מלמל לעצמו בתהייה.
הוא הרגיש לא טוב, הוא לא ישן טוב כבר שבוע, הוא הרגיש כמו חבר רע, והוא ידע שהוא כזה, אבל ההרגשה הטובה גברה על המצפון שלו, הוא ייפגש היום עם זואי בפארק, למרות שהרגיש נורא.
הוא לבש את מעילו הסגול ויצא מן הדלת בטריקה.

אוגוסט נפרד מקונור והיה בדרכו הביתה.
הוא פתח את הדלת וידע שמישהו כבר היה שם, הוא זיהה את הבושם של זואי ונרגע, הוא נכנס אל הסלון, הוא התיישב על הספה והוציא סיגריה כדי לעשן אחרי כל היום הארוך הזה, אבל נזכר שמאז שזואי לקחה לו את המצית לא קנה אחת חדשה. הוא חייך ולקח שוב סוכרייה מהמגירה במקום הסיגריה.
הוא התמתח מרוב עייפות ובטעות החליק לו הטלפון אל הרצפה, הוא התגלגל ונפל על הרצפה בקול חבטה, הוא הושיט יד וגילה שתי טלפונים.
הוא צחקק "זואי שכחה כאן את הטלפון שלה.."
הוא הרים אותו ו….
"אני גם מתגעגע אליך, אבל את לא חושבת שצרך לספר לאוגוסט?, אני מרגיש רע עם זה.. ניפגש כמתוכנן בערב."
הוא קרא את ההודעה הזאת חמש פעמים והיא עדיין לא הייתה מובנת לו, למה שסיאו ישלח הודעה כזאת לזואי? מה הם צריכים לספר לו?
החושך כבר ירד ואוגוסט עדיין היה שרוע על הרצפה.
הוא לא הבין מה הוא עשה שזה הגיע לו.
כל חייו הוא לא התלונן על המצבים הקשים שחווה, אבל זה כבר היה יותר מדי, תחושות הבגידה היו יותר מדי.
הוא הרגיש את הדם שלו רותח מבעד לעור, פניו הלבנים בדרך כלל, היו אדומים מכעס ואכזבה.
הוא לבש את מעילו ויצא מן הדלת בטריקה.

סיאו נסע בתחושת עצבנות, עדיין הייתה לו הרגשה רעה. הוא הסתכל מהחלון תוך כדי הנסיעה ומשב רוח נשב לו על הפנים.
הוא נכנס אל המנהרה המוארת.
הוא ראה דמות מוכרת צועדת בצד המנהרה.
"אוגוסט?" הוא אמר "לאן הוא הולך בשעה כזאת?"