סהרורית

היא ישנה כל הבוקר ומתעוררת מתי שהדמדומים מחשיכים
היא נשארת קצת במיטה להרגיש את הלילה קרב
לבסוף היא קמה אומרת לכולם שלום ולילה טוב
מפהקת ומתחילה את היום
כמעט ואי אפשר לראות אותה באור טבעי
וכשהיא לא מצליחה להירדם היא מתיישבת מגולגלת בשמיכה ובוהה
אף אחד לא מאשים אותה
כולם מסכימים שכל אחד לוקח את זה אחרת
זה מדחיק, זה מתאבד
לפעמים נדמה לה שהיא בכלל לא ישנה
פעם היא התחננה שגלגלי מוחה יעצרו
גם בשינה הכי עמוקה
היא עדיין חשבה על מה יקרה אחרי שהיא תקום ועל כל מיני גורמים לא חשובים שנותנים לדם לזרום
אבל מאז גם זה הפסיק להיות
הדם זורם במהירות המינימלית
פניה חיוורות
היא ישנה כל הבוקר בלי לעצור ולחשוב על דברים לא חשובים
לפעמים כשהיא מתעוררת משהו מצליח לחמוק
והיא נשאבת לזה אולי
ואחרי זה היא צריכה לבהות המון
כדי לא להרגיש מגוחכת לחלוטין
אבל גם כשהיא ישנה בלי המחשבות
היא עדיין עייפה שהיא קמה
ונדמה לה שרק אם תניח את ראשה על הכר
תוכל לחזור לשינתה הסתומה
ולשכוח שהיא עדיין מנסה