אמא בת15 פרק 3

דניל: קרולין
הם כבר בני 3 חודשים .
למה החודשים הראשונים שלהם הם היו באינסטלאטור .
הם כול כך קטנים כול כך קשה איתם
אני מקווה שהם יגדלו מהר מאוד
ואני כבר לא אצטרך לדאוג להם כול כך אני פשוט רוצה שהזמן יעבור שהם יגדלו
קרולין: תקשיב דניל הם כבר בני 3 חודשים
ולא עשינו להם ברית מילה .
מה נעשה
דניל: לא משנה נעשה להם שהם יגדלו קצת
בסביבות גיל 3 שנים .
הזמן חלף וכך עברו להם שנתיים הילדים גדלו והתבגרו .
זה לא היה קל
דניל מאוד התקשה בגידול שלהם הוא אהב אותם אבל יתקשה נורא בגידולם .
הם גדלו יתבגרו
ונהיו ילדים גדולים יותר
בוקר אחד זה היה יום שלישי יום בהיר רגיל
דניל כמו תמיד היה צריך להעיר את ילדיו לגן
דניל: ילדים זמן לקום .
יש היום גן
אתם צריכים לקום גן
אוליבר: אוף אבא שוב גן אי אפשר היום לא ללכת לגן ?
דניל: לא חמוד אתה חייב
אפשר לדבר איתך בקשר למשהו?
אוליבר: מה ?
בקשר למה?
דניל: זוכר על מה דיברנו לפני מספר ימים ?
אולי שבועות
על דבר מסויים שאתה צריך לעבור לא רק אתה גם
האחים שלך זוכר על מה ?
אוליבר: אני לא רוצה כרגע לדבר על הברית הזה שלך
למה לא עשית לי שהייתי קטן יותר?
דניל: נולדת ממש קטן
היית בפגייה 3 חודשים
והגיל המינימלי שיכולתי לעשות לך זה גיל חודשיים וחצי
היית ממש קטן וחלש
לא יכולתי
וכשכן יכולתי לא היה לי כוחות להיתעסק עם זה
אוליבר: למה עכשיו עדיין כן?
ואז לא?
דניל:אתה תעבור את זה אתה ילד גדול ובוגר
מה לא?
אוליבר :אוף אבא טוב אני אחשוב על זה
דניל: טוב ילדים הגיע זמן ללכת לגן
דניל לקח את ששת ילדיו לגן
חוץ מאליסיה
היא הייתה חולה וחלשה והיה אסור לה להידבק
אם תידבק במחלות היא עלולה למות .
אליסיה סבלה מבעיות לב , לחץ דם נמוך, סוכרת ,אפליפסיה ובעיות נשימתיות שונות
למרות זאת היא הצליחה לגדול ולהגיע לגיל שנתיים וחצי
נגד כול הסיכונים
דניל היה עסוק בבתו החולה אליסיה מבוקר ועד ערב
יתרוצץ עימה בכול מיני מקומות
מרופא לרופא מניתוח לניתוח
שיעשע ושיחק עימה
פעמים רבות
הוא חשב כמה מסובך לגדל 7 ילדים .
הוא היה בטוח שהוא לא ישרוד
הוא פחד
פחד מהלא נודע
חודשיים למחרת
דניל ניגש לחדר של הבנים שלו
בנים מה דעתכם שהיום נצא לטייל ?
נעשה על האש ?
נוכל ננוח יהיה נחמד
תישתחררו
קצת מהגן
תנוחו יום יומיים מהגן
אוליבר: למה פתאום היום לא ?
ויליאם: יש אז היום לא הולכים לגן?
דניל : לא היום נישארים
יאלה ילדים בואו ניתארגן
אליסיה: אבא לאן אנחנו הולכים?
דניל : לטייל
ניראה שבילים פרחים דשא עצים
נעשה על האש
יהיה כיף
מה דעתך ?
אליסיה: כן כן
אוליבר:אבא אני לא מרגיש טוב כול כך
דניל: מה מה קרה?
תן שנייה אני אסתכל
דניל נגע קלות במיצחו של אוליבר
ואמר תקשיב לי רגע אוליבר אתה טיפה חם
בוא שנייה איתי לחדר
אוליבר:למה?
דניל:אני צריך למדוד לך את החום נסיך
אוליבר: איפה?
דניל: בבקשה בלי שאלות וויכוחים
רוצה להרגיש טוב
אם כן תן לי לטפל בך
אליסיה: אבא אז אנחנו הולכים לפארק?<
דניל: יכול להיות מתוקה
אח שלך כרגע חולה
אני צריך לטפל בו
לכי תשחקי בינתיים נסיכה תיכף אני אבוא מתוקה
אליסיה: אבא סתכל על הציור שציירתי
זה יפה נכון?
דניל נתן מבט מהיר בדף ואמר
כן מתוקה
מה זה מה ציירת פה?
אליסיה : בית גינה פרחים שמיים עננים שמש
כלב וילדים מחייכים
ציירתי משפחה שלנו וזה הבית והגינה שלנו הכול כאן שמח וטוב
דניל: יופי חומד
אליסיה: אתה אוהב את זה?
דניל: כן נסיכה
קרולין: דניל דניל
אוליבר הקיא
נראלי שהוא לא מרגיש טוב
דניל : איפה הוא הקיא ?
קרולין : על הריצפה ועל הבגדים
צריך לקלח אותו
דניל :ילדים תתרחקו
אליסיה זוזי משם לכי לחדר תשחקי עם נוהל ומישל
אליסיה: אבא אוליבר בסדר ?
יש לו דם מהאף
אמרה והיסתכלה עליו
דניל היסתכל בו
הכול בסדר אוליבר ?
אוליבר החל לבכות
קרולין : קח אותו תקלח אותו
ואני אשתוף את הריצפה
היא ממש מלוכלכת
ילדים לא ללכת לכאן
לכו לשחק
בבקשה
דניל היסתכל בבנו
דניל : בוא ניתקלח נילבש בגדים נקיים ונימדוד את החום אוקי?
אוליבר נענע את ראשו לחיוב
דניל: בוא תוריד את הבגדים האלה נשים
אותם בכביסה
אמר ולקח אותו לחדר השירותים
רוצה לשבת באמבטיה?
אוליבר ניענע את ראשו בצורה איטית לחיוב
דניל : תוריד את הבגדים
אל תתבייש
אוליבר: אבא
דניל : מה נסיך ?
אמר והריד לו את החולצה המכנס ובסוף את התחתון
אוליבר שב אמר והושיב אותו באמבטיה מלאה מים וסבון
דניל שתף את גופו עם סבון ומים ושתף את פניו מהדמעות עם מים
מה נסיך?
למה יש לך דם מהאף?
אוליבר: לא יודע אבא
דניל: מרגיש טוב יותר ?
אוליבר: כן קצת יותר טוב
דניל חפר את שערו
ולאחר מכן שם מרכך
כעבור 40 דקות הוא הוציא את בנו מהמקלחת שתף את גופו מהסבון
ושם עליו מגבת גדולה ארוכה וכחולה
דניל: תקשיב נסיך
אני רוצה שנימדוד את החום מהטוסיק מסכים?
אוליבר היסתכל עליו במבט מהיר וניענע את ראשו במהירות לשלילה
דניל ניגב את בנו מכול המים
ושאל
ולמה לא אוליבר?
אוליבר: לא יודע
זה כואב
דניל לבש לו חולצה תחתון וחולצה
דניל לקח את בנו לחדרו
והביא מד חום וכמה נרות
דניל: אוליבר
בוא נעשה את זה מהר בלי בכי וצעקות
אוקי?
אוליבר נתן מבט מהיר באביו
דניל: תשכב על הבטן בבקשה אוליבר
דניל השכיב את בנו על הבטן
הוריד לו את הבגדים התחתונים שלו ואמר שכב לא לזוז
תזוז זה היכאב לך
אוליבר בכה ובעט עם רגליו באביו
אך דניל החזיק את רגליו
ואמר
אוליבר דיי לא לבכות
ואל תבעט בי בבקשה
מספיק
דיי
תפסיק לבעוט
הוא דחף לפי הטבעת שלו מדחום וחיכה 3 דקות עד שיצפצף
מתי שציפצף
דניל אמר תקשיב אוליבר חמוד אתה 39
דניל לקח 2 נרות נורפן
ודחף לו לטוסיק בזה אחר זה
אוליבר פרץ בבכי
דניל הלביש את בנו חזרה
וליטף את גבו ואמר
הכול בסדר מתוק
אתה פשוט חולה הכול טוב
קרולין ניגשה לחדר
קרולין: איך הוא ?
דניל: לא משהו יש לו חום 39
חבל רציתי לקחת אותם ליער אבל בגלל שאוליבר חולה נאלץ להישאר בבית ולדחות את זה לפעם אחרת
קרולין :באמת חבל
הילדים ציפו לזה
אבל מעניין למה ירד לו לעזעזל דם מהאף ?
לדעתך מדובר בבעיה מסוימת?
דניל: לא מקווה שלא
רק לא זה
לא רוצה ילד נוסף שהוא חולה
רק זה חסר לי שהבן שלי הוא יהיה חולה
הלוואי
שהוא יהיה בסדר
קרולין ישבה עם אוליבר יחד עם אביו
כעבור 5 שעות ב12 בצהריים
קרולין: תקשיב החום שלו לא יורד
ושוב החום החל לטפס למעלה
הילד לא אוכל כלום
ואוליבר הקיא כבר 6 פעמים
אתה בטוח שהוא בסדר ?:
דניל: אני מקווה, מקווה מאוד
דניל נגע במיצחו
קרולין הורידה לו את הבגדים ומדדה אותו שוב מהטוסיק
דניל ליטף את גבו ואת שערו הבלונדיני
דניל : נסיך לא לבכות
אני לא מבין מה יש לו
?
קרולין : יש לי הרגשה רעה
דניל : בקשר למה ?
קרולין: לא יודעת
בקשר לאוליבר
בלילה
בערב ב9 אחרי שדניל וקרולין
השכיבו את שאר ילדיהם לישון
סיפרו להם סיפור לפני השינה וכיבו את האור
קרולין : דניל
דניל : מה
קרה משהו ?
קרולין : דניל
אוליבר
אוליבר
חייב לקחת אותו דחוף לבית חולים
הוא לא נושם
דניל: את אמיתית<?
דניל : אנחנו צריכים מישהו שישמור על שאר הילדים
אני אסע עם הילד לבית חולים
קרולין : אני אבקש מתמר
מהשכנה שלנו
היא תמיד שמחה לעזור ואני חושבת שלא יהיה לה קשה לשמור על שישה ילדים
למרות הכול
\עכשיו ערב
והם ישנים
קרולין טקטקה בדלת של שכנתה
תמר פתחה לה את הדלת
קרולין : סליחה על השעה המאוחרת
הבן שלי אוליבר אוליבר
אנחנו חייבים לקחת אותו לבית חולים דחוף
שומעת
אין לי מי שישמור על ששת הילדים האחרים שלי הם בני שנתיים וחצי
תמר היסתכלה בה שניות מעטות ואמרה
אין בעייה אשמור
על הילדים
אבל מה קרה עם אוליבר ?
הבן שלכם ?
קרולין כתבה לה את המספר שלה על דף בעט
ואמרה זה המספר שלי תתקשרי עם תיצטרכי משהו את מוזמנת לאכול מה שתירצי מהמקרר או מהמגירות
רק תישמרי על ששת הילדים שלי בבקשה
אני חייבת לרוץ
אעדכן מה מצבו של בני אוליבר
הפרימטיקאים במדא הגיעו כבר לבית וביצעו בילד פעולות החייאה
דניל וקרולין נסעו עם האמבולנס
שעתיים למחרת הם היו כבר בבית החולים
אוליבר חובר למכונת הנשמה
דניל : אני לא מבין איך זה קרה
אמר והחל לבכות
קרולין: גם אני לא
אבל אל תדאג מצאתי בחורה אחראית במיוחד שתשמור על אליסיה , נוהל, מישל,רידן,טיילר וויליאם
דניל: לא לא הבנת נכון לא בגלל זה אני דואג
אני דואג לאוליבר
מקווה שהבן שלנו יהיה בסדר
קרולין : גם אני
דניל ואם הוא גם חולה ?
דניל: מקווה נורא שלא אמר ונעץ מבטו בריצפת החדר הלבנה
יום למחרת
דניל היה לצד בנו
לקראת צהרי היום
אוליבר החל להרגיש טיפה טוב יותר
דניל: היי נסיך
מה נשמה ?
איך אתה מרגיש ?
טוב יותר ?
אל תבכה נסיך
אני פה פה לידך.
אני ואמא שלך
קרולין : היי נסיך
איך אתה?
אוליבר נתן מבט מהיר באביו ואמו
ואמר אבא
אני לא מרגיש טוב
אתה יכול לעזור לי
להביא לי תרופה כואב לי הראש
דניל: באמת נסיך איפה?
אוליבר: פה אמר והצביע באצבע באמצע הראש במצח
אבא למה שוב יורד לי דם באף
איך להפסיק את הדימום באף ?.
אני לא אוהב שיש לי דם באף
דניל: זה לא בסדר שיש דם
נגיד את זה לרופא
צריך ליידע אותו ולשאול למה אתה מדמם מהאף
מבין
אוליבר: לא יודע
אבל אבא אני בסדר?
אני אהיה בסדר ?
אני לא אמות נכון?
דניל: ברור שלא תמות
אתה כול החיים לפניך
הכול בסדר נסיך
אוליבר:אבא אני אלך מחר לגן?
לא בא לי
אני לא מרגיש טוב
דניל: לא נראלי שתלך
אבל מתי שתרגיש טוב יותר
ברור שכן.
קרולין :תמר מתקשרת
אני אדבר איתה
תכף אשוב .
דניל: קרולין
אני חושב שעכשיו יש לנו 2 ילדים חולים מה נעשה?
איזה ביש מזל ענק
לא מאמין
לא מבין
למה
למה
ילד שנתיים וחצי מדמם
האם זה מסמל על בעיה גופנית או מחלה כול שהי
קרולין: תכה אבוא אמרה ונישקה אותו
בלחי
ואז הוסיפה
תישמור על אוליבר
הוא חשוב לי לך לכולנו
דניל: ברור יפה שלי
תישאלי את תמר איך הילדים?
קרולין: ברור
אמרה וחיבקה אותו הלכה לכיוון הדלת
דניל הפנה את מבטו הצידה לבנו
דניל: מאמי הרופא עכשיו יגיע
אני דיברתי עם הרופא
צריך לעשות לך כמה בדיקות
אוליבר: ואם אני לא רוצה?
דניל: צריך מתוק
רוצה להיות בריא
עם כן תיצטרך לעזור לי לעזור לך
ויקטור הרופא
נכנס לחדרו והפנה מבטו באביו ובאוליבר
ואז שאל
נו ואיך אנחנו היום ?
אהה אוליבר
מרגיש טוב יותר ?
או שעדיין קשה לנשום?
אוליבר: עכשיו יותר קל לנשום
אבל עדיין לא מרגיש הכי טוב
היו ימים שהרגשתי טוב יותר
ויקטור: אנחנו נצטרך לקחת ממנו דם
לראות אם הוא בריא ואם
הכול תקין
כי לא נראה שהמצב תקין
נראה שהוא לא הכי טוב שיש
שיש איזושהי בעיה
דניל: מקווה שהוא בסדר
ולא נצטרך להיות תלויים
ברופאים
אני הייתי רוצה מאוד שמצבו הבריאותי יהיה טוב
ויקטור: אוליבר
אז זה בסדר
שנעשה לך כמה בדיקות

??
אנחנו צריכים לדעת מה מצבך ?
מבין?
אוליבר: כן
אבל מה אם
אם הוא לא טוב?
ויקטור: אז נטפל בך
שהוא כן יהיה טוב
נכון דניל ??
דניל: כן ברור
אנחנו נטפל בבעיה עם יש כזו בכלל
ויקטור : חכו פה 7 דקות אני אבוא
אביא את ערכות הבדיקות
דניל: אין בעיה
נכון אוליבר?
אתה מפחד?
אוליבר: כן אני לא אוהב זריקות מחטים סכינים ודברים דוקרים
אני מפחד ממחטים
דניל: זה בסדר לפחד
הכול טוב
אני פה איתך
אוליבר: אני יודע
אבל זה מפחיד אותי
דניל: זה בסדר תישכב תנוח
אני פה איתך לידך
לא עוזב לא הולך לשום מקום
קרולין: היי בנים
מה קורה
איך הוא?
דניל: ככה ככה
יעשו לו בדיקות דם וצילום
יבדקו עם אוליבר בסדר
קרולין: דיברתי עם תמר
דניל: נו אליסיה בסדר?
בדקו לה את הסוכר?
הביאו לה ארוחת בוקר ?
הזריקו לה אחרי האוכל?
קרולין: שכחת שלימדנו את אליסיה לבדוק את הסוכר שלה לבד
כן תמר האכילה את אליסיה
תמר אמרה שהסוכר של הילדה היה נמוך 45
והיא הכינה לה טוסט
היא אכלה
ועכשיו היא בסדר
דניל:תמר לקחה את הילדים לגן?
תמר: עכשיו 9 בבוקר
תמר אירגנה את הילדים לגן
היא לקחה את הילדים לגן
מלבד ויליאם
היא אמרה שהוא הקיא ב6 בבוקר
ויש לו חום
הוא סירב להתקלח
אז בגלל זה היא לא לקחה את אליסיה לטייל
היא הכינה לילדים ארוחת בוקר והאכילה אותם
אבל ויליאם לא רעב היא אמרה
דניל :נו באמת
אני לא מאמין
למה ויליאם גם חולה?
פאק
למה
מה
נו באמת
קרולין: תרגע יש לו סתם וירוס
הוא יהיה בסדר
תמר יודעת לשמור יפה על הילדים
דניל: אולי תלכי וויליאם
אני אשאר כאן
תיראי איך הוא
קרולין: אני אשאר איתך
אוליבר
אני דואגת לו
הרופא שלו בא
לדעתי אנחנו מפריעים לו
אולי נצא ונדבר מחוץ לחדר?
דניל: לא מה פתאום
לא אשאיר את אוליבר לבד.
הוא ילד
קרולין: אני יודעת
ויקטור : שלום מצטער שאני מפריע לשיחתכם אבל
אני חייב לבדוק את אוליבר
דניל: כן בטח
אתה לא הפרעת לנו
הכול טוב .
ויקטור : אוליבר
חמוד תביא לי את היד
זה לא כואב אני מבטיח לך
זה דקירה קטנה מהירה דקה והכול נגמר
אפילו פחות תספור עד 20 והכול נגמר .
מה אתה אומר
?
אוליבר: אני מפחד
ויקטור: אל תסתכל על המחט
תסתכל על אבא
או
אמא
ויקטור לקח רצועה וקשר אותה בזרוע למעלה
זה בשביל להזרים יותר מהר גם מחרידים
שים את היד ישר אל תפחד תפנה את המבט הצידה
אוליבר הושיט את היד
לעצם את העיניים בחוזקה
דניל: גיבור קטן שלי כמה דקות הכול נגמר מבטיח לך
אוליבר: אבא
אני מפחד
ויקטור : משום נשימה עמוקה
עכשיו ספור עד 10
כמה דקות הכול נגמר מתוק
ויקטור שם את המזרק ביד
ולקח ממנו דם
אוליבר : אח זה כואב דיי
לא רוצה איה זה כואב
הוא פרץ בבכי
אחרי זה ויקטור שם לו צמר גפן על היד
ואמר תחזיק מתוק
כמה דקות הכול נגמר
זהו עברת את זה הכול נגמר
דניל: כול הכבוד
מתוק
אחרי סדרה קצרה של בדיקות
שבוע למחרת
ויקטור נכנס לחדר
היסתכל באוליבר דקה ארוכה ואז הסתכל
באביו שניות ארוכות
ואמר
אנחנו צריכים לדבר דניל
זה בקשר לבן שלך
אוליבר
מצאנו בעייה
דניל: באמת מה היא?
ויקטור: אפשר שנדבר מחוץ לדת החדר
?
בבקשה
דליל : ברור
5 דקות אשוב אוקי אוליבר?
אוליבר: אוקי אבא
מתי שדניל יצא מהחדר וסגר את הדלת
ויקטור הסתכל בו
ואמר..