רפאלה פרק 7

ללין: אם אתה משקר לי , מה אעשה?
ניקולס: למה שאשקר?
ללין: אה, הבנתי. אז כן יש לך מישהי אחרת.
ניקולס: מה אני צריך לעשות כדי שתאמיני לי?
ללין: כלום , הפנים שלך אומרות הכול.
ניקולס: מה זה אומר?
ללין: זה לא אומר שום דבר.
ניקולס: הרגע אמרת שהפנים שלי אומרות הכול, זה לא מה שהתכוונת להגיד?
ללין: אני מרגישה את הריחוק הזה ממני. בוא ותספר את כל מה שאתה מרגיש אליה. תשבור לי את הלב וזהו.
ניקולס: מה את רומזת?
ללין: שאני רוצה לקחת פסק זמן ולהבין מה קורה לי איתך , איך שנינו מובילים את הקשר ואיך אני מרגישה ביחס אלייך.
ניקולס: פסק זמן? את מדברת ברצינות?
ללין: אני הכי רצינית שיש.
ניקולס: את באמת חושבת שיש לי רגשות אליה?
אם כן את בבעיה אמיתית עם החיים שלך.
ללין: אל תכחיש שכל פעם ששמה עולה בשיחה שבה אנחנו מדברים, כולך נוצץ כמו איזה כדור דיסקו.
ניקולס: אין לי כוח כל פעם להגיע לאותו ויכוח שלא מביא אותנו לשום מקום.
ללין: ניקו, לא אני הבעיה . זה אתה. כשאתה רואה מישהי , אז אני נמחקת לך מהראש בדליט.
ניקולס: שתדעי לך שזה ממש לא ככה.

ללין: מה לא ככה? מישהי משאירה לך סתם במקרה פתק על השולחן שבמטבח
ניקולס: יכול להיות שזה היה סתם?
ללין: אתה גבר נאה וכולן רוצות ללכוד אותך.
ניקולס: על איזה גבר נאה את מדברת?
ללין: אלייך אני מתכוונת.
ניקולס: בואי נסכם את העניינים , אני לא נאה בכלל.
ללין: בטח שאתה נאה, בגלל זה הבחורה הזאת רודפת אחרייך.
ניקולס: אני לא מעוניין בה . אני רואה רק אישה אחת.
ללין: אני מכירה אותה?
ניקולס: במקרה היא יושבת לידי.
ללין: זאת אני , כמובן. אהובי אתה לא תכעס אם אבקש ממך שלא תחשוב עליה יותר.
ניקולס: על מי?
ללין: על רפאלה!
היא רוצה לקחת אותך ממני.
ניקולס: איזו רפאלה? אני אפילו לא מכיר אותה.
ללין: זאת שרוצה להתנקם בך.
ניקולס: למה את מזכירה אותה?
ללין: מה פתאום אני מזכירה אותה? כדי להבהיר לה היטב שלא אתן לה ולאף בחורה את התענוג לתת לך לחמוק מזרועותיי כדי שתוכל להיות עם כל מי שתפגוש בדרכך.
ניקולס: אל תהיי קנאית.
ללין: אז אל תגרום לי לקנא.
ניקולס: כדאי שתלכי , כי אבא שלי עלול לבוא הנה ולמצוא אותך כאן.
ללין: אה , אתה מגרש אותי?
ניקולס: אבא שלי לא כל כך סובל אותך, בוא נגיד את האמת. לא באת לו טוב מהרגע שהוא הכיר אותך, הוא חשב שאת לא בחורה ראויה בשבילי.
ללין: אבא שלך יצטרך להתרגל שאני הולכת להיות אשתך , ואם אני לא באה לו בטוב , אשכנע אותו שאני בחורה מבית טוב וחם.
ניקולס: זה לא ילך בכוח .
ללין: מה אתה אומר?
ניקולס: עדיף שתלכי, אני לא רוצה שאבא שלי יראה שאני איתך.
ללין: ומה אתה חושב?
ניקולס: מה את רוצה שאגיד לך?
ללין: שתענה אם אני מוצאת חן בעינייך או לא.
ניקולס: כבר אמרתי לך מיליון פעם שאני אוהב אותך.
ללין: מיליון פעם? זה לא נראה כך. הבחורה שאתה באמת אוהב זאת רפאלה ולא אותי.
ניקולס: אני לא מכיר את הבחורה הזאת.
ללין: עד שתחליט במי אתה מאוהב , תודיע לי , טוב?
ניקולס: ללין , בבקשה..
ללין: לא , לא לא!! ניקולס אבקש ממך בקשה , אל תפגע בי. אל תנצל אותי!
ניקולס: אני לא אוהב את רפאלה. רק אותך , בבקשה תשמעי למה שאני רוצה לומר לך.
ללין: שמעתי מספיק, למה אתה לא מבין שזה פוגע בי? לא מגיע שיתנהגו איתי ככה, מגיע לי מישהו שיאהב אותי בגלל מה שאני.
ניקולס: איך אני מתנהג כשאני איתך?
ללין: אל תתן לעצמך ציונים, אתה לא מושלם. לא אתה ולא אני. אבל אני יוצאת הנפגעת מכל הקשר ההרסני הזה.
-עשרים ושש שנים אחורה , בית חולים " ליס" . שמונה בבוקר-
אלבה התחילה להרגיש צירים מארבע לפנות בוקר, אחותה יויה ליוותה אותה לבית החולים. היא רצתה את התינוקת באמת , למרות מה שאנחל אמר לגביה , היא לא תתן יד להפיל את העובר שמבפנים.
היא הרגישה שהבטן הולכת ומתכווצת , ככל שהשעות חלפו היא הרגישה כאילו שהחדר מסתובב סביבה.
יויה ניסתה לעודד אותה כמה שהיא יכולה , אלבה נלחצה כאשר היא ראתה שהיא מובלת לחדר הניתוח.
יויה: אל תדאגי , הכול יהיה בסדר.
אלבה: מה יקרה לתינוקת?
יויה: הכול יהיה טוב.
אלבה: אני רוצה כבר להיות אחרי זה.
יויה: את סתם נלחצת.
אלבה: אני מאוד לחוצה בגלל הלידה.
יויה: שאני אביא רגיעון?
אלבה: אני לא רוצה רגיעון.
אני רוצה כבר ללדת.
יויה: סבלנות לא קונים בשום חנות.
אלבה: מה יהיה אם אנחל יגיע לפה?
יויה: מה יקרה?
אלבה: הוא יקח ממני את התינוקת.
יויה: הוא לא יקח אותה ממך , כי אמנע ממנו לבוא הנה.
אלבה: ואם הוא כן יבוא?
יויה: אז שלא שיכנס אלייך כי הוא לא ראוי להיקרא " אבא".
אלבה: תפסיקי יויה, הוא לא באמת התכוון לפגוע בי. אני עדיין אוהבת אותו.
יויה: אז למה הוא היה איתך מלכתחילה?
אלבה: היה בינינו רומן סודי כי אימא שלו לא הייתה בתמונה.
יויה: אוי ממש מסכן. אני ממש מרחמת עליו.
אלבה: ואם באמת הוא לא התכוון?
יויה: אם הוא לא התכוון אז שיתנצל בפניך, את אשמה שנכנסת להיריון?
אלבה: באופן טכני , אני כן אשמה שלא נזהרתי מספיק.
יויה: תפסיקי לדבר שטויות.
אלבה: למה אני מדברת שטויות? אולי הוא רוצה לתקן.
יויה: לתקן מה?
אלבה: את הטעות שעשה.
יויה: איזו טעות? ההיריון שלך?
אלבה: הוא באמת מצטער.
יויה: גבר אמיתי צריך לקום ולהגיד שהוא לוקח את האחריות על התינוקת. אז למה הוא קיבל רגליים קרות?

https://youtu.be/qo7m-PwIeSs