עצב
מאחורי הבדיחות והשטויות
העצב שם
הוא שם, הוא שם
אני לא רוצה לחייך או לצחוק כשהוא שם
הוא לוקח כל חיוך
והופך אותו לעצב, זה כואב יותר.
אני לא רוצה ללכת, או לדבר, השקט הריק הוא הבית שלי
המילים, המילים, אני לא אוהב אותן
המחשבות – אני לא מבין אותן
רק העצב שם, הוא באמת שם
צריך לחזור לשתיקה, להתחבא מתחת לשמיכה
מתחת לשמיכה העבה שלך אתה כמעט בטוח.
תגובות (0)