הספורט הציל את חיי

האורות דלקו בחדר התרבות, הקהל התיישב והמתין והנה הופיע גבר נאה, לבוש בטרנינג כחול אופנתי.
"ההרצאה היום" אמר "תהיה איך הספורט הציל את חיי".
הקהל ישב בשקט מופתי וחיכה למוצא פיו של המרצה, רפי שמו.
"הייתי קבוצניק, ספורטאי נלהב, שיחקתי כדורסל, רצתי הרבה. הכל זרם על מי מנוחות. בגיל שמונה עשרה התגייסתי. התנדבתי לצנחנים . אלא מה" קבוצניק או לא?
לימים רפי הקים משפחה, גר באחד מפרברי תל-אביב ועסק בספורט. באחד הימים רפי לא יכול היה לקום מהמיטה. רעד מקור, התכסה בכמה שמיכות אך זה לא עזר. סרב ללכת למרפאה השכונתית: "מה פתאום שאלך? זה יעבור, אולי חטפתי הצטננות שהייתי לאחרונה בבריכת גורדון.
במשך שבוע רפי רעש מקור, כשהיו לו דימומים בפה אשתו כבר לא ויתרה לו. הכריחה אותו ללכת למרפאה. שם ישב בדחילו ורחימו, לקחו ממנו דגימות דם לכל הבדיקות האפשריות.
הלך הביתה לשים את ראשו על הכרית ופתאום צלצול טלפון: "רפי, אתה חייב להוא מיד, אני מחכה לך במרפאה". אם כך כנראה שעלו על משהו , אני עולה על האופנוע ובא.
"אתה חייב להגיע ל"איכילוב", עכשיו המצב לא טוב." הפעם רפי רעד לא מקור אלא מפחד. הוא הבין שזה לא סתם.
רפי הגיע למחלקת סרטן-הדם ב"איכילוב" ואושפז שם ךשמן רב. היה בטיפולים , צמוד לערוי ומצד שני מעקב ובדיקות בלי סוף.
הוא בהה בתקרה, היה מדוכא: "הזמן לא עובר בכלל" אמר. שערו נשר, הוא רזה מיום ליום, מותש מהמחלה והטיפולים.
באחד הימים הגיע לעמדת האחיות שם היה מתקן הליכה. הוא לא ביקש רשות, עלה על המתקן והחל ללכת. אמנם צעדים מספר הלך שהערוי צמוד אליו.
במחלקה נבהלו אבל החליטו : "אין מה להפסיד, אם הוא כל כך רוצה , שינסה". למחרת שוב הגיע הגיע לעמדת האחיות, שוב צעד קצת. כל יום צעד יותר ויותר.
מצב רוחו השתפר. היה פחות מיואש, ראה אור בקצה המנהרה. הבדיקות החלו לצאת "טובות "יותר ורפי שוחרר מבית החולים.
הוא החליט: "אני לא יוצא לנופש, אני יוצא להתאמן לפי יכולתי. צעד על חוף הים וצעד גם במים. רפי הרגיש טוב יותר ומצב רוחו השתפר.
"איך עזרתי לעצמי "אמר "אעזור לאחרים" אמר ועשה.
בתחילה הרצה בפני מחלימים על הדרך שעשה בכדי לעודד אותם.
החל לאמן קבוצות של אנשים מבריאים.
"תעשו ספורט" אמר "תהיו בתנועה כל זמן שאתם יכולים. אל תשכחומ לקחת את התרופות שאתם מקבלים, אבל הספורט נותן לכם חיים כח ובריאות"
הקהל יצא מלא התפעלות מרפי, איך עבר חה שעבר ואיך הוא עוזר לאנשים שלא יסבלו ושתהיה להם איכות חיים.