בניחוח תות פרק 1(חלק 1)

מה קורה ששני זרים מוחלטים נפגשים, והגורל מאחד בין שניהם למרות ששניהם מגיעים מעולמות שונים לגמרי. יש סיבה מסוימת? בהחלט שלא.
בגלל ששום דבר לא קורה במקרה, במיוחד כשאהבה מגיעה.
" את/ה שוב?" אמרו ביחד , מאותו הרגע שהם שונאים זו את זה ונפרדו כל אחד לדרכם.
אבישג המשיכה אל האוטובוס , היא לא ידעה שגם ראובן עלה על אותו האוטובוס שבו היא נסעה.
ראובן שגדל כל חייו כילד שמנת התיישב במושב הראשון שהוא מצא , הם כמעט לא החליפו מילה זה בחברת זו. הם לא יכלו לבלות זה בחברת זו כי הם רחשו רגש של שנאה , משום שההתנגשות ביניהם הייתה מהירה ומוזרה , ובעיקר מצחיקה.
הם לא יכלו לתאר לעצמם שהם ייפגשו שוב, האם הם ידעו מהרגע הראשון שהם מאוהבים?
טעות! הם אולי נדלקו אחד על השנייה והעמידו פני מאוהבים כי מאותה השנייה שבה הם ראו אחד את השני . הם לא יכלו לסבול זו את זה.
" אני לא סובלת אותך," אמרה אבישג והסיטה את מבטה לעבר החלון בציפייה שהוא יעלם כמו האוויר שאותו היא נושמת.
" את יודעת מה? גם אני לא סובל אותך," הוא אמר כאילו הוא מריח ריח לא נעים ושקע בקריאת ספר . אם היא תיעלם מפה יהיה לו טוב יותר.
" זה הדדי." החזירה לו באותה לשון והעמידה פני ישנה רק שלא יפריע לה.
היא הניחה את הוילון על פיה לדמות שהיא ניסתה להתרחק ממנו בכל צורה שהיא , אפילו שהניסיון לא צלח . גם אם יתנו לה מיליון שקל , היא לא תהיה עם אחד כמוהו.
"יש לך מודעות מאוד גבוהה , לעומת הנשים של היום.." הוא אמר בטון מזלזל.
" מה הבעיה עם הנשים של היום?" היא שאלה בנימה של כעס , היא שמעה את קולו המזלזל והבלתי מקבל , היא התקשתה להמשיך את השיחה איתו.
" בגלל זה אני לא מבין אותן, במיוחד הקטע עם הדיבור!" הוא אמר בעצבנות. היא עשתה את עצמה כאילו היא לא שמעה את מה שהוא אמר.
" אני לא יכולה לשמוע את זה!" מחתה אבישג ושמה את ידיה באוזניה, אחרת היא תשתגע.
" אתן מדברות כל כך הרבה עד שאף אחד לא יכול לשמוע אתכן." הוא אמר בחיוך שובניסטי.