ללא אסתר
מאז אותו היום
שוב חוזר אותו חלום
איך הגענו עד הלום?
נופלים מתיהום לתיהום
עד שככה סתם פתאום
התעוררנו בשום מקום
רחוקים אחד מהשני
את בשלך
ואני בשלי
אבל שלי לא בשל
אני לא ישן ולא אוכל
אני רק מתפלל
שמע את קולי האל
אני לא יכול עוד להתנצל
רק עוד להתפאל
מהטיפשות של מעשיי
מה עשית אדוניי?
איך נפלתי על בירכיי
הכל מעשי ידיי…
אבל ההצגה עוד נמשכת
והחיים עוברים
ואני לומד מתמטיקה
ופותר עוד תרגילים
אבל כשאת לא פה
המספרים מתבלבלים
הכל נופל לי מהידיים
מחפש את איקס בינתיים
אני נופל על הפנים
והמספרים עליי צוחקים
כי אני לא מוכיח למה איקס שווה לY
והם צוחקים רק עליי
ואני צורח כבר דיי
ואני יודע שזה לא כדאי
אבל אני זורק את הספר
לא רוצה ללכת לבית-ספר
רק רוצה לשכוח מהחיים
מאהבת הנוערים
מהימים שקשים מידיי
מהענן שמעליי
מכל הלחץ הזה, רק די
די, די, די
זה לא שווה לא שורש פאי
והתרגילים לראש קופצים
הראש בוער מהגיצים
שנשארו מאש התשוקה
זו שהייתה אז וכבר נטשה
והשאירה רק בקשה
תישמרו לי מקום בבקשה
כי אין עוד אחזור ברגעי בושה
וברגעיים קשים
כי לא משנה מה תעשה
ככה הם החיים
הם לא מפסיקים לרגע
והם לא מחכים לאף אחד
כי "יש מיליון כמוך
ואתה לא מיוחד"
ואותן מילים קשות
אותן מילות פרידה
ממלאות לי שוב את הראש
הדהוד של הגדה
תגובות (0)