Chapter 3
בשעה שקימברלי הגיעה לאחוזת אלברס , היא הבחינה שכל התריסים היו מוגפים וסגורים בצורה הרמטית. היא הבינה שאין אף אחד כעת , אולי בשעה הזו חואקין מנואל עדיין בחברה.
היא חייגה את המספר הנייד שלו באופן אוטומטי, אבל דווקא אז הקו היה תפוס.
היא ניסתה שוב ושוב עד שהגיעה ללואיס אלברטו.
" הלו?" שאלה קימברלי בנימה עצבנית , " אפשר שתעביר אותי אל חואקין מנואל?" התעקשה על דעתה.
" אי אפשר , הוא נכנס לישיבה דחופה. אתה רוצה שאעביר את ההודעה בשמך?" שאל לואיס אלברטו וחיכתה לתשובה כלשהי מפיה.
" שיתקשר אליי אחר כך כשהוא יתפנה." אמרה קימברלי , ואז קלטה שהיא מדברת עם לואיס אלברטו .
" אה קים , מזל שזאת את. טוב שהתקשרת , אני בדיוק חשבתי על מה שדיברנו." שמח לואיס אלברטו כשהוא הבין שהוא מדבר עם קימברלי.
" ומה החלטת?" שאלה קימברלי ובדיוק היא קיבלה שיחה נכנסת מחואקין מנואל . " חכה רגע על הקו, אני חוזרת אלייך , טוב?" אמרה באלגנטיות וענתה לחואקין מנואל ששהה במשרד הממוזג וחיכה שעות עד שהוא יוכל לתפוס אותה.
" היי, מה שלומך?" שאל חואקין מנואל , מתנודד בכיסאו בחוסר מנוחה.
" בסדר , מה איתך. לואיס אלברטו אמר שנכנסת לשיחה דחופה או שמא הוא שיקר?" התעניינה לדעת למה הוא לא ענה לה.
" לא , אני עוד דקה נכנס למשרד , אני לא אהיה פנוי לדבר במשך שעתיים שלמות." אמר חואקין מנואל וסגר את השיחה עוד לפני שקימברלי ניסתה לומר לו עוד משהו.
קימברלי ניסתה לחייג שוב אל המשרד , אבל הפעם הקול של המזכירה האלקטרונית הקדים אותה לפני.
היא הבחינה שהיא סתם מבזבזת זמן מיותר , לקחה את הרגליים שלה ונכנסה אל מכוניתה. מה כל כך דחוף לחואקין מנואל? למה הוא לא מבין את חומרת המצב?
למה הוא מכנס ישיבה במשרד מבלי להתייעץ איתה לפני שהוא עושה החלטות פזיזות ונמהרות בכוחות עצמו?
כשהיא ראתה מישהי עוברת לידה, היא צעקה לעברה שתעצור.
ולנטינה לא הבינה מה היא רוצה ממנה , או מה ניסתה להשיג דרכה.
" מי את?" שאלה ולנטינה בתמימות.
" אני קימברלי דה שונטה , איך קוראים לך?" שאלה אותה וליקקה את שפתיה תוך כדי שחואקין מנואל עלה במחשבותיה.
" אני ולנטינה דה שונטה, את צריכה עזרה?" אמרה בקול דקיק שנבע בעיקר מחוסר ביטחון.
" כן , אני יכולה להציע לך עזרה תמורת סכום של כסף ממש שווה. את מעוניינת לשמוע?"
שאלה קימברלי בחיוך זחוח.
ולטינה חששה להוציא מילה כלשהי מפיה.
" לא , אני לא מעוניינת בשום הצעה שתגידי." ולנטינה לא רצתה להקשיב.
תגובות (0)