רון

הכרתי אותך שמה רחוק מכולם,
רחוק מכל החוקים שקבעתי לעצמי.
חופשייה ולגמרי נטולת דאגות
"יכולתי להיות כמותן"רציתי לומר לך.
להשאיר איתך
לשבת על טקילה
ממול השקיעה
להביט בעיינך כמו שאתה מביט בעניי
ולהקשיב לדיבורים שלך בלי סוף.
אך אני ידעתי שהלב שלך מחכה בכניסה לחניית נכים שלי
ושאני רק צריכה לפתוח את השער ולתת לך להכנס ולרגש אותי.
אילו ידעת שאני סגרתי את השער ההוא כבר מלפני שנים
עזבתי את החניית נכים של עצמי ומצאתי את דרכי .
קשה לי להודות בזה אבל
יש חלק בי שלא רוצה לטפל בלב שלך.
סיימתי עם זה,
אך
אתה לא מוותר
רודף אחרי,
תופס את ידי כשאני עוברת לידך.
רוצה שאהיה שלך.
ולא אשקר לך הלב שלי פועם קצת יותר בחוזקה כי אכפת לך ממני,והרבה זמן לא היה למישהו אכפת ממני.
אני לא רוצה להיות לבד וגם אתה לא.
יכולנו להיות משהו מיוחד שמה על החול הלבן והעצי דקל.
עם הלב השלם לי,
והכובע שלך
ומגע מסחרר ,
להסתכל על ענייך החומות שמביטות בעניי הירוקות ומפלרטטות איתי בלי סוף.רוצות לדעת עוד
אך במקום זאת קמתי והלכתי
אמרת ברכות כשנפרדנו
"ביי מיילוב"
חומת המגננה שלי קצת נסדקת
ידעתי שלא אחזור,אך אתה לא ידעת
רק ידעת שאני לא כמותן
ובזה צדקת.