“סטיגמה אחת גדולה”

הכל זה סטיגמה אחת גדולה.
איך העולם אמור להתנהל,
איך המח שלנו יודע כיצד לתפקד.
איך אנשים מסתובבים ברחובות,
איך "תוארים" חשובים יותר ממחשבות.
איך מפורסמים עולים ומקבלים במה,
איך מעריצים משלמים להם משכורת ולא במודע.
איך הפרקספקטיבה שלנו מתקבעת שהיא פוגשת אנשים קצת 'שונים',
איך היום הבגדים שאנו לובשים מעידים יותר מהבפנים.
איך רכשנו כבוד לאנשים שלא הכרנו,
איך למדנו להיות חכמים תמיד בלי שהבנו.
איך הלכנו אחרי רצונות שעליהם לא ידענו,
איך ירקנו הכל רק בשביל טעם שלא טעמנו.
איך הבדלנו בין אנשים מכוערים ליפים,
איך בכלל קבענו ליופי היום חוקים.
איך השתננו כל כך מהדורות הקודמים,
איך זרקנו את העבר והתחלנו דורות חדשים.
איך ידענו כיצד לדבר עם אנשים מכובדים,
איך בכלל ידענו להבדיל מי לתואר הזה מתאים.
איך נכנסנו לזירת פשע אחת גדולה,
ואיך לא ידענו לשמור אותה כפי שהייתה.