קרב אריות פרק 10♥
אלומה מאיה עמדה קפואה בעומדה בעוד היא חושבת מה להגיד להראל, שהביט בה ללא הפסקה.
" מאיפה את מכירה אותה?" חקר הראל ופנה לעברה , הוא הרשה לעצמו לחייך אליה בשובבות.
" אני מכירה אותה? לא אין סיכוי, חוץ מזה היא זאת שמצאה אותי. לא אני." אמרה אלומה מאיה והתעלמה מכך שהוא קרץ לעברה.
" אתה הראל?" שאלה אלינור בהתרגשות כאשר בנה הקטן עמד מולה והיא עדיין לא האמינה שהיא מתראה אחרי כל כך הרבה שנים שלא ראתה אותו.
היו לה דמעות בעיניים והיא לא הצליחה להגיד את המילים שרצתה.
היא לא הייתה מסוגלת גם אם הייתה רוצה , להסתכל לו בעיניים ולהגיד לו בקול בוכים " אני אימא שלך, חזרתי כדי להילחם על הזכות לראות אותך שוב."
אבל במקום זה היא שתקה והניחה לעצב להשתלט עליה.
" כן , אנוכי." הוא אמר לה בחיוך , " את בסדר , גברת?" שאל בעדינות והוא נהיה רציני שהוא קלט שהיא מביטה בו באופן משונה , לא כמו שאישה מסתכלת , היה לה ניצוץ מוזר בעיניים.
" אפשר לחבק אותך?" בשלב הזה היא לא הצליחה להשתלט על הדמעות שזלגו מעיניה.
הראל הביט בה ולא ידע מה לומר , הוא פשוט ניגש אליה וחיבק אותה .
הראל הרגיש חמימות בלתי מוכרת שעוטפת אותו, הרגשה שנשכחה ממנו כבר מזמן.
אלומה לא יכלה שלא להתעלם מהתתרגשות שהציפה אותה והלאה, היא שלפה את הטלפון הנייד שלה וידעה היטב למי היא תתקשר באותו הרגע.
היא שמה את אבא שלה על ספיקר בלי שהוא ידע על כך.
" אבא , אני רוצה שתשמע את קולה של מישהי שלא ראית מאז הרבה שנים." היא פנתה אל אלינור ושכנעה אותה לדבר עם עומר, כדי שהיא תגיד לו שאין לו שום סיבה להניח את העבר הכואב ביניהם.
" מדברת אלינור רוזלמן , מה שלומך עומר?" היא שאלה בנימה בוגרת כמה שהיא הייתה יכולה.
עומר היה בהלם , נראה שהידיעה שאלינור חזרה התחילה להחזיר אותו אל התוכנית שהוציאה נגדה כדי לגרום לה לעזוב , כי הוא חשב שזה יהיה טוב אם היא לא תהיה לצד ילדיה.
המשך יבוא….
תגובות (0)